ת"ט 19261-09-16 חצרוני נ' בדוח

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, ובקשת רשות להתגונן.

בהמשך לדיון שהתקיים לפניי מצאתי, כי מתקיימות הנסיבות המיוחדות המצדיקות היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. זאת הן מאחר שמדובר בטענת זיוף והן מאחר שהתרשמתי שמדובר בטעות - הגם שרשלנית - מצד המבקשת בכך שלא הוגשה ההתנגדות במועד, ואין מדובר בניסיון התחמקות. מבין מכלול השיקולים אציין כי אילו ידעה המבקשת כי מדובר בהליך אישי כלפיה, לא היתה כוללת הליך זה במסגרת המרצת הפתיחה שהגישה שבה ביקשה שיוצהר שאינה חבה בחובות בעלה. כן התרשמתי כי לנוכח עשרות ההליכים שהתנהלו עקב חובות הבעל לא הבינה המבקשת עד לשלב מאוחר כי במקרה דנא מדובר בהליך ישיר נגדה. האיזון הראוי בנסיבות העניין יימצא בהשתת הוצאות.

בנסיבות העניין, ובשים לב גם לגובה השיק שבמחלוקת וכן לאורכה הממושכת הניתנת, מצאתי כי כנגד הארכת המועד על המבקשת לשאת בהוצאות המשיב בסך של 3,000 ₪. יש לשלם את הסכום בתוך 30 ימים ממועד מסירת החלטה זו.

כן מצאתי כי המבקשת חצתה את הרף הנמוך הנדרש כדי ליתן לה רשות להתגונן, שכן מדובר בטענה של זיוף חתימה (על ידי בעלה של המבקשת) ויש לברר את הטענה לגופה. אין מדובר במקרה גבולי המצדיק התנאת הרשות להתגונן בהפקדת ערובה.

לפיכך הנני מורה כדלקמן:

1. ניתנת הרשות להתגונן.

2. בהתאם לתקנה 214 ב 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ולאור סכום התביעה התובענה תידון בסדר דין מהיר.

3. לאור האמור, יחולו על הצדדים ההוראות כדלהלן:

(א) התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח, עד ליום 2.3.17.

(ב) הנתבעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח או כתב הגנה מתוקן ערוך לפי התקנות האמורות, עד ליום 19.3.17.