ת"ט 19208-03-14 רחמים בנימין נ' ואקנין

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר וכן התנגדות לביצוע שטר.

טענתו של המבקש הינה, כי מדובר בחוב שהוא בר תביעה בהליכי פשיטת רגל ולכן לא ניתן לתבוע אותו במסגרת ההליך שלפניי. המבקש טוען, כי לא הגיש התנגדותו עד כה, שכן סבר, כי החוב נתבע במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

המשיב מתנגד לבקשה, לטענתו מדובר בבקשה שהוגשה באיחור ניכור המבקש ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל.

אחר עיון בבקשה ובתגובה, מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

עסקינן בטענת הגנה יחידה והיא טענה לפיה, יש לעכב ההליכים בתיק ולסגור את תיק ההוצאה לפועל, שלא עקב פרעון החוב או אי חבות, אלא כיוון שמדובר בחוב בר תביעה בהליכי פשיטת רגל.

למעשה, טענה זו ניתן לעורר בכל עת ואם נמצא, כי מדובר בחוב שהוא בר תביעה, הרי שיש לסגור את תיק ההוצאה לפועל, כשבאותה מידה, יכול היה החייב לטעון את אותה טענה כבר במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

לפיכך, הנני סבורה, כי שאלת הארכת המועד הינה משנית לשאלה העיקרית שיש להכריע בה והיא שאלת מועד היווצרותו של החוב.

אם יוברר, כי מדובר בחוב שקדם למועד הכרזת פשיטת הרגל, ממילא לא ניתן לגבותו כשאין כל חשיבות למועד העלאת הטענה, ואם יסתבר, כי מדובר בחוב המאוחר להליך פשיטת הרגל, הרי שניתן יהיה להמשיך בהליכי הגביה, כשבעניין זה אציין, כי לא מצאתי כל התייחסות בתגובת המשיב למועד היווצרות החוב.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשות, התצהיר התומך בבקשות ישמש ככתב הגנה.

לאור סכום התביעה יתנהל ההליך בסדר דין מהיר והצדדים יגישו כתבי טענות במועדים הקבועים בתקנות.