ת"ט 19182-12-15 לסינגר נ' כהן

בעניין: ביטול פסק דין שניתן בהעדר הפקדה ומתן אורכה לביצוע הפקדה

1.ביום 10/9/15 הגיש התובע לביצוע שטר על סך 15,000 ₪ אשר נמשך מחשבונו של הנתבע לפקודת התובע וחולל בציון אכ"מ. בגב השטר כתובות המילים "שיק ביטחון".

2.הנתבע הגיש התנגדות אשר נדונה על בסיס החומר הכתוב ללא דיון פרונטלי. בהחלטתי מיום 25/1/16 הוריתי על קבלת ההתנגדות בכפוף להפקדת הסך של 2,900 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 25/3/16. הנתבע לא הפקיד סכום זה במועד שנקבע ולכן ניתן ביום 28/3/16 פסק דין המורה על דחיית ההתנגדות בהעדר הפקדה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

3.התובע חידש את הליכי ההוצאה לפועל בהתאם לפסק הדין והטיל עיקול על חשבון הבנק של הנתבע במסגרתו נתפס סך של 1,500 ₪.

4.ביום 18/5/16 הגיש הנתבע את הבקשה שבפניי. הנתבע טען כי נודע לו לראשונה על קיום פסק הדין סמוך להגשת הבקשה. הנתבע מצהיר כי סבר בטעות כי העניין עדיין בטיפול לשכת ההוצאה לפועל בנתניה ובא כוחו סבר כי סיים את הטיפול בתיק באופן עצמאי מול התובע. הנתבע מבקש להאריך את המועד לביצוע ההפקדה כך שיתאפשר לו להפקיד את הסכום שנקבע בתוך 48 שעות. הנתבע טוען כי אם בקשתו תידחה, ייגרם עיוות דין קיצוני לאור טענות ההגנה שהעלה ונימוקי ההחלטה מיום 25/1/16.

5.בהתאם להחלטת הביניים מיום 18/5/16, הפקיד הנתבע 4,000 ₪ בקופת בית המשפט והליכי ההוצאה לפועל עוכבו.

6.ביום 29/5/16 הגיש הנתבע בקשה לביטול העיקול שהוטל על חשבונות הבנק שלו במסגרתו עוקל הסך של 1,500 ₪ בחשבונו של הנתבע בבנק מרכנתיל. הנתבע טוען כי העיקול מכביד על התנהלותו היום יומית.

7.ביום 8/6/16 הוגשה תגובת התובע לבקשה לביטול פסק הדין. נטען כי באופן מפתיע ולאחר חודשיים מיום מתן פסק הדין, נזכר הנתבע להגיש בקשות לחידוש הדיון בהתנגדות. נטען כי היה על הנתבע להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 25/1/16, ומשלא עשה כן אין לאפשר לו כעת לבקש לבטל את ההחלטה. נטען כי ההסבר של הנתבע למחדל לא מצדיק את חידוש הדיון בהתנגדות , שכן היה על הנתבע לפעול בהתאם להחלטות בית המשפט במועדים שנקבעו. לפיכך הוחלט לדחות את הבקשה ולחייב בהוצאות.

8.ביום 9/6/16 הוגשה תגובת התובע לבקשה לביטול העיקול. נטען כי לכל אורך הדרך הנתבע פועל בחוסר תום לב ומגיש בקשות סרק לאחר מתן פסק הדין במטרה להתחמק מתשלום חובות התובע.