ת"ט 19122-04-15 איפלה נ' אירה

בפני התנגדות שהגישה המבקשת לביצוע שיק על סך 56,000 ₪ - אשר המבקשת טוענת כי ניתן כשיק בטחון ועל רקע אלימות ואיומים של המשיב.

הצדדים התייצבו לדיון בפני ביום 28.7.15 בו נחקרו המבקש ובעלה על תצהיריהם.

המבקשת אישרה בחקירתה כי מילאה ומסרה את השיק למשיב, וטענה כי התאריך על גבי השיק לא מולא על ידה. עוד אישרה המבקשת כי במועד מאוחר יותר קיבלה בעצמה הלוואה מהמשיב והכחישה את הטענה כי היתה מעורבת בעסקיו של בעלה – כפי שטען גם בעלה בחקירתו שלו.

ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.

ב"כ המבקשת טען כי גרסת המבקשת לא התערערה וכי די בכך כדי שתינתן בשלב זה הרשות להתגונן. ב"כ המשיב טענה, מנגד, כי מדובר בנסיון להתחמק מחוב תוך הוצאת דיבתו של המשיב כאילו נהג באלימות ובאיומים. ב"כ המבקשת ביקש שהות של שבוע על מנת להציג את התלונה שהוגשה במשטרה אולם עד כה לא הוגש דבר נוסף לתיק בית המשפט.

דיון

לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .