ת"ט 18490-11-14 דב פרנקל בע"מ נ' בקר

כאמור בהחלטה מיום 10/11/2014 קבעה רשמת ההוצל"פ בהחלטתה מיום 6/11/2014, כי הוגשה התנגדות יחד עם בקשה להארכת מועד.

בקשת המבקש נסמכת בתצהירו מיום 29/10/2014.

המבקש מצהיר, גם על מספר עובדות בין שלל ההצעות שאינן עוסקות בעובדות.

בין אלה טענה לכישלון תמורה מלא בעסקת היסוד שבין הצדדים.

עוד מוצהר, כי דב פרנקל ז"ל, הלך לעולמו בטרם סיפק את הסחורה שהזמין המבקש.

לאחר פטירתו של המנוח, "המשיבה חדלה מלעבוד".

ביחס לארכה המבוקשת מוצהר כך: "6. אטען כי לאור פטירתו של מר דב פרנקל ז"ל ולאור העובדה כי הסחורה שאותה הזמנתי לא סופקה והחברה הפסיקה לעבוד, לא הבין הבנתי את המשך ההליכים ומה עלי לעשות".

בהמשך מצהיר המבקש, כי כאשר הבין לראשונה את המתרחש הגיש התנגדותו, אך היה זה לאחר חלוף המועד.

סעיף 8 שב המצהיר וקובע, כי לא ידע מה עליו לעשות ולכן נבצר ממנו לעשות מעשה כדי לטפל בענייניו.

תשובת המשיבה מיום 14/1/2014 קובעת, כי הוגשה בקשה סתמית להארכת מועד מבלי שפורט בה מתי הוזהר המבקש ואלו פעולות נקט לאחר מכן. כמו גם, מה משך הזמן בו השתהה.

מכל מקום, אין חולק מציינת המשיבה, כי ההתנגדות לא הוגשה במועדה.

תחת הכותרת "המצב המשפטי" נזכרות סמכויות רשם ההוצל"פ (בכל הכבוד אין הדבר שייך לדיון המתנהל בבימ"ש – ש.ר) וכן מזכירה המשיבה את הוראות תקנה 528 בתקסד"א המחייבות לצורך הארכת מועד שנקבע בחיקוק, טעם מיוחד.

כל שבפי המבקש הוא, הצהרה , כי אינו יודע מה לעשות ואינו מבין את ההליכים, הכל לאחר שקיבל אזהרה לחייב, אולם בכך, אין כדי להאריך המועד.

ביום 22/5/2011 ביקש ב"כ המשיבה ליתן החלטה בהעדר תשובה מעם המבקש, לתשובת המשיבה.