ת"ט 17827-12-15 אלבז נ' אזרלסקי

לפניי התנגדות לביצוע שיק, על סך של 2,600 ₪, שהוגש במסגרת תיק הוצאה לפועל, וכן בקשה להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט השלום באילת.

1.המבקש שכר את דירת המשיב, המצויה ברח' העפרוני בעיר אילת, והתגורר בה במשך מספר שנים. ביום 28.3.14 נחתם הסכם השכירות האחרון לתקופה מיום 10.5.14 ועד ליום 9.5.15 (להלן: "ההסכם"). הסכם השכירות האחרון נחתם בין המשיב לבין המבקש ובת זוגו.

אין מחלוקת כי המבקש ובת זוגו עזבו את המושכר בסביבות חודש דצמבר 2014 ובטרם הסתיימה תקופת השכירות בהתאם להסכם. השיק שהוגש לביצוע, זמן פירעונו 12.12.14, ניתן בגין דמי שכירות לחודש בו עזב המבקש את המושכר. אין מחלוקת כי בידי המשיב ארבעה שיקים נוספים של המבקש, שנמסרו בהתאם להסכם השכירות, עד לתום תקופת השכירות. לטענת ב"כ המשיב, השיקים הנוספים הוגשו אף הם לתיק ההוצל"פ ובוצעה הגדלת קרן בגינם.

2.בתמצית, טוען המבקש בהתנגדות כי במהלך החודשים אוקטובר- נובמבר 2014 חלה דליפת רצינית מאחד מצינורות האמבטיה אשר זלגה לדירה התחתונה. הדיירים בקומה התחתונה הלינו בפני המבקש וזה פנה למשיב.

טוען המבקש כי המשיב לא גילה כל אכפתיות למצבה של הדירה ושל דירת השכנים, ורק לאחר שהדליפה החמירה הואיל לשלוח איש מקצוע לצורך תיקונה. טוען המבקש כי השרברב שטיפל בתקלה טען בפניו כי יש להחליף את כל צנרת הדירה מאחר והצנרת הפנימית רקובה, חלודה עד היסוד ומעופשת, וכי מדובר בעניין של זמן עד ששוב יתפוצץ אחד הצינורות. טוען המבקש כי לאור הדליפות אשר העלו מספר ליקויים בדירה, לאור דברי השרברב באשר למצבה של הדירה כולל מצבה התברואתי, ולאור העובדה כי זוגתו של המבקש היתה בהריון ראשון בחודש מתקדם, הגיע המבקש למסקנה כי לא ניתן לגור בדירה במצבה הנוכחי.

המבקש טוען כי פנה למשיב מספר פעמים בבקשות לתיקון הליקויים בדירה ואולם, המשיב "נפנף" אותו בכל פעם עם הבטחות שלא קוימו. משכך, ובלתי ברירה הודיע המבקש למשיב על הפסקת השכירות מאחר והדירה אינה ראויה למגורים וביקש את השבת השיקים המצויים בידי המשיב. עוד טען המבקש כי ידוע לו כי לאחר עזיבתו את הדירה בוצע בה שיפוץ יסודי דבר המעיד על מצבה.

3.לעניין הסמכות המקומית, טוען המבקש כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט השלום באילת. נטען כי המבקש מתגורר בעיר אילת, כי הדירה אותה השכיר מהמשיב מצויה בעיר אילת וכי הסכם השכירות נחתם בעיר אילת.

בתגובה לבקשה להעברת הדיון טען המשיב כי יש לדחות הבקשה. לטענתו, הסמכות המקומית הינה לבית המשפט בנתניה לאור המקום בו נחתם הסכם השכירות, וזאת בהתאם לאמור בו.

4.בהחלטתי מיום 28.1.16 קבעתי כי לאור הטענות העובדתיות הסותרות תידון טענת הסמכות המקומית במועד הדיון בו תידון ההתנגדות. עוד נקבע כי במידה ויתברר כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט באילת, ייפסקו הוצאות המשקפות את ההוצאות הריאליות של המבקש לצורך הגעתו לדיון.