ת"ט 17001-03-15

התנגדות לביצוע שטר והסכמה דיונית שהושגה בין הצדדים בבירור ההתנגדות.

1.התובע הגיש לביצוע המחאה שנמשכה על ידי הנתבעת 1 בערבות הנתבע 2, מנהל הנתבעת 1.

כפי העולה מההתנגדות שהוגשה, בין הצדדים התנהלה מערכת יחסים של הלוואות חוץ בנקאיות, כאשר בשלהי 2013 נטלה הנתבעת הלוואה על הסך של 60,000 ₪, וכנגד כך נמסרה לתובע ההמחאה נושא ההליך.

לטענת הנתבעים, לאחר דרישת התובע לפרוע ההלוואה, הועברו לידיו, ישירות, כספים להם היתה זכאית הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") מצד ג', מר ישראל שמואל, בסך כולל של 104,000 ₪ - 12 תשלומים בסך 2,000 ₪ כל תשלום, וסך נוסף של 80,000 ₪ לאחר מכן. חובו של מר שמואל לנתבעת הינו בהתאם לפסק דין שניתן בתיק 9546-12-13, בתביעה שניהלה הנתבעת כנגד מר שמואל (להלן: "התיק הנוסף").

2.במהלך הדיון שהתקיים, ולאחר שב"כ הנתבעים חזר על עמדה זו, צומצמה המחלוקת לשאלת קבלת הכספים בפועל על ידי התובע. בהתאם לכך הושגה הסכמה דיונית, כהאי לישנא:

"הגענו להסכמה לפיה ב"כ המבקשים (הנתבעים) ימציא בתוך 30 יום מהיום אסמכתאות הנוגעות לתשלום הנטען של מר ישראל שמואל למשיב ישירות, על הסך של 104,000 ₪.

ככל שיימצא כי אכן שולם הסכום על ידי מר ישראל למשיב ישירות, כי אז התביעה תידחה.

ככל שיימצא כי לא שולם הסכום למשיב, לרבות באם שולם לקרוב משפחה של המשיב, כי אז ההתנגדות תידחה, ובמקרה כאמור המבקשים שומרים לעצמם את הזכות לחזור למר ישראל שמואל ו/או לקרובי משפחה. "

3.כפי שניתן להבחין, סוגיית תשלום החוב על ידי הנתבעים לצד ג', לרבות קרוב משפחה, הובאה בחשבון עובר להסכמה הדיונית שהושגה.

חלק עיקרי מההסכמות הינו המצאת אסמכתאות לתשלום, שבאם יומצאו התביעה תידחה, ובהעדרם – תתקבל במלואה. הנתבעים ביקשו, וקיבלו, את השהות הנדרשת על מנת להגיש את האסמכתאות הנדרשות להוכחת טענותיהם.

4.חרף כך, המציאו הנתבעים אסמכתא אחת ויחידה, לפיה הועבר הסך של 70,000 ₪ לחשבון הבנק של אם התובע, הגב' נאג'י פרחה.

כן צירפו הנתבעים תצהירו של מר שמואל ישראל, לפיו העביר 6 תשלומים על הסך 2,000 ₪ במזומן, ישירות לתובע, ואת הסך הנוסף של 70,000 ₪ לאם התובע על פי בקשת התובע עצמו, כאשר זה האחרון אף הודיע למר ישראל כי תיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגדו על ידי הנתבעת ייסגר.