ת"ט 16534-11-14 ליסקאר רם בע"מ נ' גבאי

בעניין: גילוי מסמכים

1.ביום 9.6.14 הגישה התובעת לביצוע בלשכת ההוצל"פ 14 שטרי חוב הנחזים להיות חתומים ע"י חב' איזוטסט בע"מ (להלן "החברה") כעושה השטר וע"י הנתבע כערב בערבות אוואל לפרעון השטרות. מדובר בשטרי חוב שנחתמו במסגרת עסקאות חכירה של רכבים אשר שימשו את החברה. כפי שעולה ממכתבים ששלחה התובעת לחברה ביום 18.5.14 ואשר צורפו לבקשת הביצוע הרכבים הוחזרו לתובעת במחצית הראשונה של חודש מאי 14' וסכומי השטרות מבוססים על התחשיב המפורט באותם מכתבים, אשר נערך בהתאם להוראות סעיף 12 להסכם השכירות.

2.ביום 5.11.14 הגיש הנתבע התנגדות במסגרתה טען כי שטרי החוב לא נחתמו על ידו אלא ככל הנראה ע"י אנשי הכספים בחברה. כמו כן הועלו טענות מפורטות בכל הנוגע לגובה החוב. חלק מהטענות שהועלו תוקפות את הוראת סעיף 12.1.1 להסכם החכירה הקובע את מנגנון חישוב שווי כלי הרכב במקרה של סיום מוקדם של הסכם החכירה. נטען כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד שמן הראוי לבטל אותו לאחר בחינה של הסכומים האמיתיים אותם קיבלה התובעת לאחר שמכרה או השכירה את הרכבים שהוחזרו לצדדי ג'. במסגרת סעיף 44 להתנגדות מציין ב"כ הנתבעת כי לפני הגשת ההתנגדות מסרה ב"כ התובעת את מרבית הפרטים והמסמכים שהתבקשו אולם סירבה למסור נתונים אודות מימושם בפועל של כלי הרכב בטענה שאינם רלבנטיים תוך הפנייה לפסיקה התומכת בעמדתה.

3.ביום 18.11.14 הגיש ב"כ הנתבע את הבקשה שלפני לגילוי ועיון במסמכים במסגרתה ביקש להורות לתובעת להמציא לו פירוט ועותק של כל המסמכים הנוגעים למימוש כלי הרכב נשוא התיק. במקרה של מכירת הרכב מבוקש לדעת את מועד המכירה והתמורה שהתקבלה. במקרה של עסקת ליסינג חדשה , מבוקש לקבל את הסכם ההתקשרות ותנאי העסקה. לתמיכה בבקשתו מפנה ב"כ הנתבע להחלטה שניתנה בבימ"ש זה בבש"א 4613/06 אס הפקה וביצוע פרוייקטים בע"מ ואח' נ' ליסקאר רם בע"מ ביום 15.6.06. מדובר בהחלטה המקבלת את ההתנגדות בטענה לפיה רכב שהוחזר נמכר במחיר שכיסה את מלוא יתרת החוב. כב' הרשם (כתוארו אז) אבישי קאופמן קבע בהחלטתו כי הקביעה של התובעת לפיה בכל מקרה יש להביא בחשבון את הערכת השמאי בלבד ולא את התמורה שהתקבלה היא למעשה קביעת פיצוי מוסכם לטובת התובעת. נקבע כי חוו"ד בדבר שווי הרכב לצורך מימוש מהיר מקובלת כאשר הרכב מוצע למכירה בהליכי הוצל"פ אולם לא ברור מדוע יש לראות את מכירת רכב לאחר החזרתו לפני תום תקופת השכירות כמימוש מהיר. נקבע כי יש צורך בבירור עובדתי של השאלה באיזה מחיר נמכר הרכב כדי לבחון האם הפיצוי שנקבע בהסכם השכירות הוא סביר בנסיבות הענין עפ"י הסנדרטים שנקבעו בפסיקה לצורך הפחתת פיצוי מוסכם.

4.ביום 8.12.14 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לגילוי מסמכים. נטען כי הסכם החכירה קבע מנגנון לעריכת תחשיב גמר חשבון שהוא מנגנון אובייקטיבי התואם את חיי המסחר והוסכם בין הצדדים. ב"כ התובעת מסבירה כי במקרה של שיווק מחדש של רכבים המוחזרים לפני תום תקופת החכירה נגרמות לתובעת הוצאות רבות בגין אחסנה, פרסום ושיווק. נטען כי כיוון שהתובעת אינה מחייבת את החברה בהוצאות אלה, אין הצדקה לתת לה ולנתבע זיכוי בגין השווי בו הרכבים שווקו לצדדי ג'. נטען כי בעסקת ליסינג חדשה נגרמים לתובעת סיכונים פיננסיים ותפעוליים כיוון שאין וודאות כי השוכר החדש ישלם את כל התשלומים במועדם. לתמיכה בעמדתה מפנה ב"כ התובעת למס' החלטות ופס"ד של בימ"ש זה אשר קיבלו את עמדתה לעניין זה. בכל הנוגע לגילוי מסמכים מפנה ב"כ התובעת להחלטה שניתנה בפתקית בתא"מ 16948-01-11 ליסקאר רם בע"מ נ' אלדור פתרונות לוגיסטיים בע"מ, החלטה מיום 27.11.11. באותה החלטה קובע כב' השופט שדה כי המסמכים המבוקשים אינם רלבנטיים לשאלה אם מדובר בחוזים אחידים שכן תנאי החוזה נלמדים מתוך החוזה עצמו. עוד נקבע באותה החלטה כי חזית ההליך המשפטי נקבעת בכתבי הטענות ואין מקום להרחיב את היריעה. נקבע כי אין כל רכיב של "נזק" בתביעה, כאשר הערכת הרכב עצמו היא עניין לשמאות, חקירות וטיעונים. נקבע כי אין בהחלטה זו כדי לפגוע בזכות הנתבע לטעון כל טענה מהותית כנגד התביעה.

5.ביום 4.1.15 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובעת. נטען כי ברור לכל שהחברה לא היתה שותפה לעיצוב מנגנון הפיצוי, אשר נכפה עליה במסגרת הסכם חכירה משתרע על פני חמישה עמודים צפופים. נטען כי מנגנון הפיצוי הוא תנאי מקפח הנותן לתובעת יתרון בלתי הוגן הפוטר אותה מהצגת נתונים בדבר מימוש כלי הרכב והוצאות המימוש, אשר עשוי במקרים מסויימים לפעול לרעת לקוחותיה עד כדי גזל של ממש. נטען כי פסה"ד וההחלטות של בימ"ש השלום בחיפה אינן מהווים הלכה מחייבת. ב"כ הנתבע מפנה להצעת חוק לתיקון חוק החוזים העתידיים אשר אושרה ע"י מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית ביום 8.12.14. תיקון זה לחוק קובע חזקת קיפוח בנוגע לתנאי המקנה לספק באופן בלתי סביר תרופה שאינה עומדת לו עפ"י דין לרבות תנאי הקובע פיצויים מוסכמים שאינם סבירים לטובת הספק. תיקון נוסף קובע חזקת קיפוח לגבי תנאי לפיו נדרש הלקוח לאשר או להצהיר כי קרא את החוזה למעט בנוגע למידע שהלקוח מסר לספק בחוזה. ב"כ הנתבע מפנה לדברי ההסבר להצעת החוק שם נאמר כי חוק החוזים האחידים נועד להתמודד עם הפיקציה כי הלקוח קרא, הבין את החוזה והסכים לתוכנו.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. הכלל בנוגע לגילוי מסמכים בשלב הדיון בהתנגדות קובע כי יש להורות על גילוי כל מסמך אשר דרוש לנתבע כדי לפרט את טענות ההגנה שלו במידה הנדרשת לשם קבלת ההתנגדות ללא תנאי. במקרה שלפני אין מחלוקת לגבי הזיקה בין המסמכים שנתבקשו לבין טענות ההגנה. המחלוקת היחידה הינה לגבי האפשרות שטענות ההגנה הנסמכות על המסמכים שגילויים מבוקש, תוכל להתקבל. לאחר שעיינתי בפסה"ד וההחלטות אליהם הפנו שני הצדדים אני קובע כי לא ניתן לשלול כבר בשלב מוקדם זה את האפשרות לפיה טענות ההגנה מבוססות על שווי המכירה של הרכבים והוצאות המכירה, תתקבלנה לאחר הליך משפטי מלא. להלן יפורטו נימוקי החלטתי.

7.ראשית , הבקשה נסמכת באופן ברור על ההחלטה בבש"א 4613/06. מדובר בהחלטה מנומקת והגיונית אשר בכוחה לבסס את קבלת ההתנגדות בטענה המבוססת על המסמכים שגילויים מבוקש. החלטה זו שווה במשקלה לכל דבר ועניין להחלטות אליהן הפנתה התובעת ודחו התנגדויות שהוגשו בטענה דומה. כאשר ישנה מחלוקת פוסקים בענין מסוים

אין מקום לומר כי טענה שיש לה עיגון בפסיקה היא חסרת כל ממשות במידה המצדיקה שלא לאפשר גלוי מסמכים לשם ביסוס הטענה ובחינת ממשותה בנסיבות המקרה הספציפי.

8. שנית , יש לאבחן את ההחלטה בתיק תא"מ 16948-01-11 מהחלטה זו. ראשית , עיון באותו תיק מלמד כי ההתנגדות שהוגשה שם התקבלה בהסכמת ב"כ התובעת לאחר דיון במעמד הצדדים. שנית , באותו עניין נקבע כי גילוי המסמכים מבוקש כדי להרחיב את יריעת המחלוקת. במקרה שלפני גילוי המסמכים מבוקש כדי לאפשר קבלת ההתנגדות בטענות הגנה שהועלו בהזדמנות הראשונה. שלישית, בהחלטת כב' השופט שדה נקבע כי אין בהחלטה הדוחה את הבקשה לגילוי מסמכים כדי לפגוע בזכות הנתבע לטעון כל טענה מהותית כנגד התביעה. במקרה שלפני אם תדחה הבקשה לגילוי מסמכים עלול הדבר להביא לדחיית ההתנגדות בטענות שהועלו על בסיס אותם מסמכים כיוון שטענות אלה לא פורטו כנדרש.