מלובני נ' בזק

בפני תביעה כספית/שטרית שעניינה מחלוקת בין שוכר ומשכיר לגבי ההתחשבנות המסכמת ביניהם עם סיום תקופת השכירות, שהיתה בין 5.3.15 עד 4.3.16.

בהתאם להסכם בין הצדדים, היה על הנתבע לשאת בשליש מהוצאות הדירה.

הצדדים אינם חלוקים לגבי חלקו של הנתבע בעלות השנתית של הגז (97 ₪), החשמל (1,852 ₪), והמים (652 ₪).

כמו כן אין מחלוקת כי הנתבע שילם מראש סך של 3,600 ₪ בגין ההוצאות בהן הוא מחוייב.

הצדדים חלוקים לגבי חלקו של הנתבע בהוצאות ועד הבית והארנונה.

לעניין ועד הבית, התובע טוען כי הסכום השנתי הוא 2,400 ₪ וחלקו של הנתבע הוא 800 ₪, ואילו הנתבע טוען כי הסכום השנתי הוא 720 ₪ ועל כן חלקו הוא 240 ₪.

לאחר שעיינתי במסמכים שהוצגו, לא שוכנעתי כי הקבלות שהציג התובע מציגות את הסכום האמיתי של ועד הבית. לא נסתרה טענת הנתבע, כי הוצג לו ע"י התובע סכום חודשי של 60 ₪ לדירה ועד בית, היינו 20 ₪ לנתבע. טענה זו נתמכת בכך שהתובע אישר לנתבע כי התשלום מראש, של 300 ₪ לחודש, היה אמור לכסות את כל הוצאות הנתבע מעבר לדמי השכירות. מעיון בקבלות שהציג התובע, נראה כי הראשונה (מס' 13) היתה על סך של 60 ₪, אשר תוקנה ללא הסבר ל-200 ₪. יתר הקבלות הוצאו ברצף אחד, לפי מספריהן הסידוריים העוקבים, אך כל אחת מהן נושאת תאריך של חודש אחר, דבר שאינו מתיישב עם כך שמדובר בבניין בו מספר דיירים שמשלמים מעת לעת לאורך השנה. נראה בבירור כי הקבלות הוצאו במעמד אחד ונכתבו כפי שנכתבו לבקשת התובע.

לפיכך אני מעדיפה בנקודה זו את גרסת הנתבע, כי התובע סיכם עמו שדמי ועד הבית שישלם יהיו שליש מ-60 ₪ ולא מעבר לכך.

סכום ועד הבית בו חייב הנתבע הוא איפוא 240 ₪.