ת"ט 16214-10-13 מ.ע עבודות מתכת 557914207 נ' סלטי

בפני בקשה למתן רשות להתנגד לביצוע שטר אשר נמסר למשיבה. המבקש טוען בהתנגדות שהגיש כי השיק שנמסר הוא של חברה אחרת, והוא אינו אלא מורשה חתימה של החברה – ואינו בעלי החברה או אחראי על חובותיה. ב"כ המשיבה טען כי גרסת המבקש אינה מפורטת דיה, וכי מחקירת המבקש בדיון עולה כי המבקש הינו גם הדירקטור והמנכ"ל של החברה וכי "הוא החברה והחברה זה הוא".

הצדדים התייצבו לדיון בפני, המבקש נחקר על תצהירו, כאמור, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי הנתבע להוכיח את טענותיו שהובאו בתצהיר, קרי שהחברה לא ביצעה את חיוביה על פי העסקה שנכרתה ביניהם, ובמקרה כזה עומדת לנתבע הגנה לכאורית (בטרם דיון באחיזה כשורה של התובע).

במסגרת תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), לבית המשפט ניתן שיקול דעת להתנות בקשת רשות להתגונן בתנאים (ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 757, 761). בקביעת התנאים על בית המשפט להתחשב בסכום התביעה ובסיכויי ההגנה (ראה בע"א 680/89 הנ"ל, בעמ' 762-763). כן יש לבחון את יכולתו של הנתבע לעמוד בתנאים שנקבעו, על מנת שלא להפלות לרעה נתבע חסר יכולת ולמנוע ממנו להביא את הגנתו בפני בית המשפט.

בעניין שלפנינו, מכל הנימוקים האמורים לעיל, מצאתי לנכון להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה (ערבות בנקאית או מזומן) בגובה 2,000 ₪.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ונותן למבקש רשות להתגונן, אך זאת בכפוף לכך שהנתבע יפקיד בקופת בית המשפט, בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, ערובה (ערבות בנקאית או מזומן) בסך של 2,000 ש"ח.

ההתנגדות על התצהיר שצורף לה ישמשו ככתב הגנה.

בהתאם לתקסד"א ולאור סכום התביעה, התובענה תידון בסדר דין מהיר.