ת"ט 15900-07-14 טל נ' יעקוסי ואח'

1.המשיב הגיש לביצוע שטר משוך בידי המבקשת 2 לטובתו על סך 306,050 ₪. בעת פתיחת תיק ההוצל"פ ביצע המשיב הקטנה של הסכום שמבוקש ביצועו, כדי להתאימו לחוב בפועל של המבקשת.

בהתאם לבקשת הבהרה של בית המשפט, הסביר ב"כ המשיב (הודעה מיום 22/12/14) כי על חוב מוסכם של 306,050 ₪ (ראו הסכם לסילוק חוב וכתב ערבות אישית שצורף לתיק בית המשפט. סומן בעת מתן ההחלטה ת/1. להלן: הסכם סילוק החוב), יש להוסיף ריבית חודשית מוסכמת של 7,866 ₪ וסך נוסף של 25,000 ₪ למקרה של הפרת ההסכם, כך שקרן החוב עומדת למעשה על 425,440 ₪ ובניכוי 5 תשלומים ששולמו (סה"כ 166,850 ₪) מגיע הסכום לכדי 258,590 ₪; ובתוספת ריבית והצמדה עד למועד פתיחת התיק על סך של 263,348 ₪ - הוא הסכום שהוגש לביצוע מתוך השטר.

2.אין חולק בין הצדדים, שהשטר מושא ההתנגדות ניתן למשיב מאת המבקשים כשטר לבטחון לצורך הבטחת פרעון 12 שיקים על סך של 33,370 ₪ כ"א. המבקשת 2 רשמה הדבר בכתב ידה על גב השיק ואף הוסיפה כי המבקשים שניהם ערבים לפרעון השיק:

"אנו החתומים מטה מושון ועדי יעקסוי נותנים שיק זה לבטחון למאיר שטיינברג עברו ניכון שקים של חברת יעד לפסגה בע"ימ ולהבטיח פרעונם שלה שיקים.

אם פרעון של השיקים של יעד לפסגה יוחזר השיק הנ"ל אלינו! וכמו כן אנו ערבים אישית לפרעון צ'ק זה"

המבקשים אף לא הכחישו גירסת המשיב כי נפרעו רק 5 שיקים מתוך אלו שנמסרו וכי בנסיבות אלה הועמדה יתרת החוב לפרעון מיידי.

לאור האמור לכאורה היתה זכות בידי המשיב להגיש השטר לביצוע וזאת משלכאורה התקיים התנאי בגינו ניתן.

למרות האמור הגישו המבקשים התנגדות לביצוע השטר.

3.בית המשפט השתהה במתן החלטה בהתנגדות כדי לאפשר לצדדים לנסות ולהסדיר את המחלוקת מחוץ לכתלי בית המשפט; משנמסרה הודעת ב"כ המשיב שהצדדים לא הצליחו להגיע לעמק השווה, אין מנוס אלא ליתן החלטה בהתנגדות.

4.התנגדות המבקשים לביצוע השטר היא מבוססת על כמה טעמים:

האחד, היות השטר מושא ההתנגדות 'שטר בטחון', שעה שלטענת המבקשים לא התקיים התנאי להצגת השטר לפרעון. לטענתם, אין כל יתרת חוב של המבקשים בין בעצמם ובין של החברה שבבעלות המבקשת 2 כלפי המשיב; וכי המשיב הוא שחייב למבקשים סך של כ-60,000 ₪ בגין גבייה לא חוקית וביתר של סכומי עתק. טענה זו של המבקשים לגביית יתר מצד המשיב מבוססת על טענה ולפיה הריביות שגבה המשיב מהם מופרזות ונסמכת על הריביות המותרות לפי החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993.

השני, הסכם סילוק החוב שבבסיס הגשת השיק לביצוע נגוע לטענת המבקשים בכפייה ובעושק וכי המשיב ניצל מצוקתם וחוסר נסיונם, והחתים אותם על תנאי חוזה גרועים במידה החורגת מהמקובל. לכן טענו שמדובר בחוזה בלתי חוקי ו/או בלתי מוסרי ו/או סותר את תקנת הציבור.

השלישי, טענות שטריות הנוגעות להעדר אחיזה כשורה וכשלון תמורה מלא.