ת"ט 15480-02-13 שקור נ' אס. אנד.אר שיקום מבנים בע"מ

לפניי התנגדות לביצוע שטר.

המשיב, הפועל כנראה תחת שם העסק "גגות הצפון", הגיש לביצוע צ'ק, שמשכה המבקשת מחשבונה, ע"ס 8,224 ₪, לז.פ. 20/11/12 ואשר חולל מסיבת "ניתנה הוראת ביטול". הצ'ק נמסר ל"גגות הצפון", כשסחרותו מוגבלת במילים "למוטב בלבד" בתוך שרטוט, והצדדים צדדים קרובים.

המבקשת טענה כי המשיב שימש קבלן ביצוע מטעמה, קיבל צ'קים מעותדים על חשבון עבודתו, לפי בקשתו עקב קשיי תזרים מזומנים, וביצע את העבודה בצורה לקוייה, גרם נזק והוצאות רבות, שהמבקשת מבקשת לקזז, ולהגיש תביעה נגדית.

חוות הדעת, התייחסה לפרוייקט כולו, בניית בית משפחת ביטון ברמות רמז, חיפה, ומחולקת לפרקים. ב"כ המבקשת ציין, בעת הגשת חוות הדעת (בקשה מס' 5), כי רק חלק מחוות הדעת מתייחס לעבודתו של המשיב.

בדיון נחקר מר רביבו, המצהיר מטעם המבקשת, וסיפר כי המזמינים, משפחת ביטון, ביטלו צ'קים, שמסרו לו עבור הפרוייקט בטענת הליקויים, וכך הגיעה לידו חוות הדעת, וכי מתנהל בעניין הליך בינו לבין משפחת ביטון. המבקש אישר כי המפקח, דרכו, הגיע המשיב לעבוד בפרוייקט, נתן הוראה לשלם, והמבקשת שילמה אך לא קיבלה את התמורה, והמשפחה המזמינה טענה לליקויים בעבודה. המצהיר טען כי בסיור שנעשה מצא המפקח ליקויים רבים "שחייבו אותי בלי קשר אליו לתקן אותם, תיקנתי אותם וגם לאחר שתיקנתי אותם עדיין לא קיבלתי מהם את הכסף..." (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 4-10). המבקש לא הצליח להשיב על השאלה בדבר מועד עזיבת הפרוייקט על ידו ביחס למועד הצ'ק, וטען כי "הסיומת של הפרוייקט הזה לא התבצעה בצורה שמסיימים כל פרוייקט ולכן קשה לי לענות מתי עזבנו שם" (שם, שורות 11-18).

גם תשובותיו בעניין מועד קבלת האזהרה לא היו חד משמעיות, ולבסוף אישר שקיבל את המסמכים ביום 16/12/12 (שם, שורות 19-30).

לאור סיום הדיון בטונים צורמים, כפי שעולה מהפרוטוקול, התבקשו ב"כ הצדדים לסכם בכתב.

בסיכומי המבקשת צויין לראשונה כי העבודה, לביצועה התקשרו הצדדים בהסכם, היתה לביצוע עבודות בנית גג רעפים ובניה (למרות שניתן היה להסיק זאת משם העסק של המשיב, ההסכם לא הוצג). ב"כ המבקש הפנה לחוות הדעת, ולפרק 4.6 שכותרתו "ליקויים בעבודות גג הרעפים", ושעלות תיקונם מוערכת ב-14,000 ₪. המבקשת חזרה על טענותיה כנגד ביצוע השטר, העדר תמורה בעד השטר, הפרת חוזה וקיזוז נזק שנגרם למבקשת עקב הפרת החוזה, בצורך לבצע תיקונים בעבודת המשיב ובעובדה שהמזמינים לא שילמו לה את מלוא התמורה. כמו כן טענה המבקשת כי בכוונתה לתבוע את נזקיה, העולים על סכום התביעה, בתביעה נגד המשיב.

ב"כ המשיב בסיכומיו טען כי הצ'ק נמסר לאחר סיום העבודה (סעיף 2 לסיכומים) ולא ידוע לי על מה מבוססת הטענה העובדתית, הסותרת את דברי המצהיר בתצהירו ובחקירתו, לפיהם הצ'ק נמסר "כחלק ממקדמה בהתחלה בהתחלה... לא יומיים לפני אלא נמסר בתחילת העבודה" (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 16-21).

ב"כ המשיב טוען לאיחור בהגשת ההתנגדות כאשר המבקש הודה בקבלת האזהרה ביום 16/12/12 (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 19-28) וההתנגדות הוגשה ביום 24/1/13. המבקש חזר בו מטענתו בתצהיר ובבקשה לפיה קיבל את האזהרה רק ביום 25/12/13, וכאמור בהחלטתי מיום 10/2/14 לא הציג טעם מיוחד לכך, אף לא ניצל את הזמן שחלף מאז ההחלטה ועד לדיון להגשת בקשה להגשת תצהיר נוסף.