ת"ט 15185-08-14

במסגרת דיון בבקשת רשות להתגונן, אין בודקים כיצד יוכיח הנתבע את הגנתו, ואף לא את טיב ראיותיו.

עול ההוכחה המוטל על הנתבע, הינו מצומצם יחסית, לא נשקלים שיקולי מהימנות, ואף לא נקבעים ממצאים, ודי לו לנתבע, כי יוכיח הגנה אפשרית בפני התובענה, ולו בדוחק (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 402-403, וכן ע"א 5480/98 מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' שוקי אבו, פ"ד נב (2) 476), ובלבד שהועלתה טענת הגנה הראויה לבירור (בש"א 216/89 אברהמי ובניו בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172).

תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, מסמיכה את רשם ביהמ"ש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים. יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט סייגה סמכות זאת, ונקבע כי יש להשתמש בסמכות זאת בשיקול דעת, כאשר סיכויי ההגנה הינם דחוקים עד מאוד, ותצהיר ההגנה "כמעט" שאינו מגלה הגנה (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 413, ע"א 219/65 דגני וקורנפלד נ' דגני, פ"ד יט (4) 149 וכן ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 757).

סבורה אני, לאור טיעוני הצדדים וחקירת הנציג מטעם המבקשת כי במקרה דנן סיכויי ההגנה דחוקים, שכן נראה לכאורה כי המשיבה אוחזת כשורה וזכאית להיפרע מהשטר. יתרה מזאת, בחקירתו הודה נציג המבקשת כי חתם על השיק והעבירו לידי צד ג' מתוך כוונה לשלם את תמורתו. ברם, טענותיו נסובות לגבי אירועים שאירעו לכאורה לאחר מתן השטר שלם ותקין עפ"י מראהו.

לפיכך, היה מקום לדחות את ההתנגדות, ברם לאור כך שקיימת הגנה בדוחק ביחס לטענות המבקשת כנגד אחיזתה כשורה של המשיבה, לרבות שיתוף הפעולה הנטען בינה לבין צד ג', מצאתי מקום, בהתאם לפסיקה המפורטת בהרחבה לעיל, להתנות מתן רשות להגן בהפקדה של מלוא סכום התביעה המופיע בתיק ההוצאה לפועל בקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום מהיום.

היה ויופקד התשלום יגיש ב"כ המבקשת הודעה על כך ובהתאם יינתנו הוראות נוספות לצדדים.

בית המשפט חוזר על המלצתו לצדדים לסיים הסכסוך בהסדר מחוץ לכותלי בית המשפט.