ת"ט 14353-03-13 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' דעייף

1.לפני התנגדות לביצוע שטר.

התובעת הינה בנק כפי ששמה מעיד עליה ואילו הנתבע הינו בעל החשבון ממנו נמשך השיק נשוא תיק זה.

הנתבע טען בתצהירו כי השיק אינו חתום על ידיו וכי החתימה מזויפת, כן טוען הנתבע כי הסכום במילים ובספרות לא נכתב על ידו.

2.התקיים דיון בפני ביום 5.1.15 בו נחקר הנתבע על תצהירו.

הנתבע נשאל לסיבת החזרת השיק בבנק והוא השיב כי לא חתם על השיק. הנתבע נשאל שוב מדוע השיק חזר מחוסר כיסוי ולא לרגל ביטול , והוא השיב כי יש לשאול את הבנק.

ראה דברי הנתבע בעמ' 1 שורות 14-17.

לטענת הנתבע ,שהוא גילה שאינו חתום על השיק, הוא פנה למשטרה.

הנתבע התבקש להציג אישור תלונה וזו תשובתו: " לא נתן לי. הוא אמר לי שאני לא יכול להגיש תלונה עם המכתב וקודם אני צריך ללכת להוצאה לפועל .."

ראה עמ' 2 לפרוטוקול שורות 1-2.

כאשר הנתבע נשאל אם שיק אחד נגנב או כל הפנקס נגנב ותשובתו לא הייתה חד משמעית פעם אמר " מן הסתם נגנב כל הפנקס " ראה עמ' 2 שורה 21 ובתכוף לאחר מכן בשורה 22 אמר " לא . נראה לי שהוא לקח צ'ק אחד "

הנתבע נשאל אם לא שם לב במשך כל התקופה שחסר שיק והוא טען כי לא שם לב.

הנתבע טען כי הוא מכיר את אחמד דעיף בעל החשבון אצל התובע שהשיק הופקד בחשבונו וכי מדובר בקרוב משפחה שלו.

לטענת הנתבע ,הוא פנה אליו ,אך הלה לא סיפק לו תשובות והוא לא התלונן נגדו במשטרה ואלו המילים שלו: " מאיפה אני יודע אם הוא גנב אותו .."

3. הלכה ידועה היא כי בתביעה בסדר דין מקוצר יש לתת לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה.

ראה ע"א 248/89 החברה למוזיקה נ' וורנר, פ"ד מר ( 1 ), 273, 272.