ת"ט 13338-04-14 חסן נ' פאהום

לפניי התנגדות לבקשה לביצוע שטר ביחס להמחאה מס' 80000065 ע"ס 1,000 ש"ח ז.פ ליום 12.9.11 המשוכה מחשבונה של המבקשת והוגשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 08-02704-14-2 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

המבקשת טוענת בהתנגדותה, כי היא אינה מכירה את המשיב וכי אחיזתו בשטר אינה כשורה. על פי גרסתה, השיק שהוגש לביצוע נמסר על ידה לגב' ראניה סאלח במסגרת עסקה כלשהי שנעשתה ביניהן, אלא שעסקה זו לא התקיימה וחרף דרישותיה לא קיבלה המבקשת את השטר לידיה אשר סוחר אל צד שלישי וממנו אל צד רביעי, הוא המשיב בענייננו.

הצדדים זומנו לשמיעת הבקשה ליום 9.9.14, במסגרת הדיון נחקרה המבקשת על תצהירה. לבסוף סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בע"פ.

במסגרת הדיון טען המשיב, כי הוא אוחז בשיק כשורה ובעד ערך בהיותו עוסק בניכיון שיקים, לפיכך, לאור טענות המבקשת המופנות כלפי הגב' סאלח אין מקום ליתן לה רשות להתגונן.

מנגד, חזרה המבקשת על גרסתה וטענה כי השיק נמסר לידי הגב' סאלח בצירוף סך של 1,500 ₪ במזומן, תמורה לריפוד הסלון שבביתה וכי השיק הועבר לסוחר הבדים. מעדותה עולה עוד, כי העסקה ביניהם לא התקיימה במלואה מאחר והיו הרבה פגמים בסלון שסופק לה. לדבריה, הוסכם כי הגב' סאלח תיקח את הסלון ותסדר את הפגמים, אך משחלף זמן ודבר לא נעשה, ביטלה המבקשת את השיק שניתן לה ואילו את הסך של 500 ₪ במזומן שנמסר לידי גב' סאלח הסכימה המבקשת להותיר בידיה כתמורה לעבודה, הגם פגומה, שנעשתה.

ההלכה הפסוקה לעניין דיון בבקשת התנגדות לביצוע שטר קובעת כי, די למבקש להצביע על הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שתיעתר בקשתו. נקבע כי, גם בעל דין שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים, זכאי ליומו בבית המשפט (ראה דברי השופט טירקל בע"א 9654/05 חברת האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט(3) 41). המבקש אינו נדרש לשכנע את בית המשפט בנכונות טענותיו העובדתיות, ואינו נדרש להוכיח את גרסתו (ע"א 462/88 בן צבי נ. בנק לאומי לישראל, פ"ד מד(1)127). בית המשפט אף לא נכנס לבחינת מהימנות גרסתו של המבקש ועליו להניח כי, האמור בתצהירו הינו אמת ובכפוף לחקירתו הנגדית של המצהיר (ע"א 356/85 מגן נ. הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3)319).

המבקשת העלתה, כאמור, טענה לפיה בינה לבין המשיב לא התקיימו יחסים עסקיים כלשהם, וכי השיק נשוא ההתנגדות סוחר אליו מצד ג' במסגרת עסקה כלשהי. ההלכה קובעת, כי נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על-ידי צד שלישי בשטר, די לו בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על-ידי הצד הסמוך שעמו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר.