ת"ט 1269-08-15 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מזרחי ואח'

עסקינן בהתנגדות לביצוע שטרות בסך כולל של כ- 98,161 ₪.

1. תקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, קובעת כי משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות, כאמור בתקנת משנה (א), יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר.

   תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מסמיכה את בית המשפט ליתן רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד, או לדחותה, מטעמים מיוחדים שירשמו, ללא דיון במעמד הצדדים. ראה בעניין זה רע"א 1264/08 מונדר ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (27.4.2008).

   סמכות זאת מבוססת בין היתר על שיקולים של יעילות הדיון, חסכון זמן שיפוטי וחסכון בהתדיינות.

   בנסיבות העניין ולאחר עיון בהתנגדות, ראיתי לנכון להכריע בה ללא דיון במעמד הצדדים.

2. בענייננו, השטרות נמשכו על ידי "מזרחי ישראל, עולם הצעצועים, צבר ישראל הוצאה לאור", לטובת המבקשת, אשר חתמה על גבם בחתימת ערבות והסבה אותם למשיב, תוך הפקדתם בחשבון הבנק שלה אצלו. יצוין כי מר מזרחי ישראל הוא החייב 1 בבקשה לביצוע שטרות שהגיש המשיב (להלן: "החייב 1").

   כפי שמצוין על גבי השטרות, אלה לא כובדו, בשל הוראת ביטול.

3. בהתנגדות מטעם המבקשת נטען, בקצרה, כי נחתם בינה לבין המשיב הסכם בגין חובותיה אליו וכי בגין הסכם זה העמיד המשיב למבקשת הלוואה בהסדר תשלומים.

   עוד נטען, כי השיקים נשוא בקשה זו לא כובדו לאחר חתימת ההסכם הנ"ל ולא כלולים בו.

   אין בהתנגדות הסבר כלשהו לביטול השיקים. המבקשת גם לא טוענת להעדר חוב למשיב ולמעשה לא נותנת כל הסבר למתן השיקים למשיב וכן כל טעם מדוע אינה חבה על פי השטרות.  

   לטענת המבקשת, גם אם יתברר כי יש לה אחריות לשיקים נשוא הבקשה, הרי שאי אפשר להשית עליה הוצאות בגין תיק ההוצאה לפועל של החייב 1.

   אף טענה זו היא טענה שלא מגלה כל הגנה כנגד השטרות.

4. טענות המבקשת נטענו באופן כוללני, ללא פירוט מינימלי הנדרש במסגרת התנגדות, לרבות הסבר אודות הקשר בינה לבין החייב 1 אשר נדרש בנסיבות העניין. אין להכביר מילים על חובתו של מגיש ההתנגדות להיכבד ולהיכנס לכל פרטי הגנתו ולא להסתפק באמירות כלליות בלבד.