ת"ט 11566-11-16 רוזנטל נ' אגמי השקעות ש.א. בע"מ

1.לפני התנגדות לביצוע חמישה שטרות (שיקים). סכומם הכולל העדכני של השיקים בהתאם לבקשת הביצוע הוא 126,164.02 ש"ח. השטרות נמשכו על ידי חברת אגמי השקעות ש.א. בע"מ, היא המבקשת, לטובת הנפרע – מר באשר סולטני. השטרות הוגשו לביצוע על ידי המשיב - רפי רוזנטל, בלוויית כתב המחאת זכות מאת חברת אס.אר אקורד בע"מ לטובת המשיב.

להלן פרטי השטרות:

שטר שמספרו 301, סכומו 27,940 ש"ח ומועד פירעונו 5.3.2016.

שטר שמספרו 305, סכומו 20,000 ש"ח ומועד פירעונו 8.3.2016.

שטר שמספרו 304, סכומו 9,462 ש"ח ומועד פירעונו 10.3.2016.

שטר שמספרו 303, סכומו 27,720 ש"ח ומועד פירעונו 5.4.2016.

שטר שמספרו 307, סכמו 39,793 ש"ח ומועד פירעונו 8.4.2016.

2.היום 6.2.17, התקיים דיון בהתנגדות, נציג המבקשת – מנהלה ובעל מניות מטעמה – יוסי אגמי (להלן: "אגמי") נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. החלטה זו נכתבת בתום הדיון.

תמצית טענות המבקשת:

3.להלן תובא תמצית טענות המבקשת בגדרי תצהירה - חמשת השיקים נשוא ההתנגדות הם חלק מסדרה של שישה שיקים אשר נמסרו על ידי המבקשת למר באשר סולטני הוא הנפרע ע"ג השיקים (להלן: סולטני). השיקים נמסרו כבטוחה לעסקה של סולטני עם בית אריזה כלשהו. המבקשת טענה כי בגין השיקים הנ"ל היא לא קיבלה כל תמורה; לפי הטענה השיקים נמסרו באופן זמני עד סיום העסקה של סולטני עם בית האריזה ולא היו אמורים להיות מוצגים לפירעון. סולטני התחייב להשיב את השיקים של המבקשת, לאחר שיקבל שיקים חלופיים בתמורה לעבודתו (עם אותו בית אריזה) – משקיבל סולטני תמורה – נעלמו עקבותיו, כך לפי הטענה.

4.עוד טענה המבקשת כי קיים ספק בדבר תום ליבו של המשיב מי שהיה מעורב "בכמה פרשיות לא מחמיאות" (לשון הבקשה) וכן שהשיקים הגיעו לידיו בדרך לא דרך, שכן לא ברור אם ניתנה תמורה בגין השיקים, לא ברור מדוע חברת אס.אר אקורד בע"מ (להלן: חב' אקורד) בחרה להמחות תביעתה למשיב לאחר חילולן של ההמחאות. המבקשת טענה כי אין להוציא מכלל אפשרות שמדובר בגניבה או קנוניה של חבורת נוכלים ובה סולטני, שהוציאה מהמבקשת שיקים לביטחון במרמה. למשיב אין מעמד של אוחז כשורה או אוחז בעד ערך ועליו להוכיח את זכותו לאחוז בשיק.

בגדרי סיכומיו הרחיב ב"כ המבקשת על מעמדו של המשיב בהליך דנן, שאלת תום ליבו ושאלת מתן התמורה או הערך בגין השטרות.

תמצית טענות המשיב:

5.המשיב טען בסיכומיו באמצעות בא כוחו כי הוא קיבל את השיקים מכוח כתב המחאת זכות אשר צורף לבקשת הביצוע מאת חברת אקורד. המשיב טען כי השיקים הגיעו לאקורד במסגרת עסקת ניכיון שיקים ובגינם נתנה היא תמורה.