ת"ט 11336-05-13 עלי טאהא נ' שייח' סלימאן

1. בפני התנגדות לביצוע שטר.

המבקש טען בתצהיר התומך בהתנגדותו לכישלון תמורה חלקי .

לטענת המבקש, הוא הזמין מאת המשיב בטון ושירותי משאבות לפי מחיר מוסכם, כל סוג בטון ומחירו, אלא שבדיעבד התברר למבקש כי המחיר הקיים בשוק הינו פחות ממה שהוצע לו ע"י המשיב.

ביום 1.1.13, הזמין המבקש מהמשיב 24 קוב בטון מסוג מאייקו, אלא שבדיעבד התברר לו שהבטון שסופק לו הינו מסוג עדשה זאת ועוד המבקש הזמין 8 קוב בטון מסוג מאייקו ו- 45 קוב מסוג ב- 300 המבקש ערך תחשיב בתצהירו והגיע לסכום של 29,804 ₪.

2.התקיים דיון בפני ביום 29.6.14 בו ביקש המשיב לסכם את טענותיו בלי לחקור את המצהיר על תצהירו.

הצדדים סיכמו את טענותיהם בל פה.

הלכה ידועה היא כי בתביעה בסדר דין מקוצר יש לתת לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה.

ראה:

ע"א 248/89 החברה למוזיקה נ' וורנר פ"ד מו (1), 272, 273.

ע"א 594/89 זהבי נ' מגרית פ"ד מב (1), 722,721.

רע"א 465/89 דביר נ' בנק מזרחי מאוחד פ"ד מה (1), 66.

ומכאן בית המשפט שואל את עצמו, שבהנחה והגנת הנתבע אמת היא, האם יכול הוא לזכות במשפט ואם התשובה כן, נותנים לנתבע רשות להתגונן. במקרה זה, חיפשתי בתצהיר כדי לעלות על הגנה לכאורה כלשהי, ולו הדחוקה ביותר, אך לא מצאתי. הטענה בדבר טיב הבטון והנזקים שנגרמו לא הועלו בתצהיר ולא פורטו דין ובפעם הראשונה הוזכרו בחקירה הנגדית.

הטענה בעיקר היא שחלק מהבטון שסופק היא מסוג אחר ממה שהוזמן, גם כאן לכל היותר, מדובר בטענת כישלון תמורה חלקית על סכום בלתי קצוב ,שאינו מזכה במתן רשות להתגונן. ככל שיש בידי המבקש טענה על פגמים בבטון שגרמו נזקים למבנה הוא יהיה רשאי להגיש תביעה נזיקית בהתאם, אלא שכאן עסקינן בתביעה שטרית, שיק שניתן בתמורה לבטון שסופק.

סוף דבר, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על המשך ההליכים בתיק ההוצאה לפועל הקשור לתיק זה.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד סך של 1,200 ₪.