ת"ט 1037-05-15 החברה הדרומית לשווק בעמ נ' גבאי

בפני התנגדות לביצועם של 5 שיקים, על סך 2,000 ₪ כל אחד, לפרעון החל מיום 11.06.2014, ובאופן עוקב בכל חודש שלאחריו, עד ליום 11.11.2014.

אין מחלוקת כי המבקש חתום על השיקים ומשך אותם מחשבונו.

לטענת המבקש השיקים נמסרו לצורך הבטחת התקשרות בעסקת שכירות עם רועי עבדו (להלן: "רועי").

המבקש ציין בתצהירו כי חיפש צימר לשכירות באזור חדרה, שוחח עם רועי והתעניין בהשכרה. רועי ציין שמתנהל מו"מ עם אדם נוסף המתעניין בשכירות, אך ישמח להשכיר את הצימר למבקש, ככל ואותו אדם יוותר על הנכס. לצד זאת, רועי ביקש להבטיח את עצמו, שלא יצר קירח מכאן ומכאן, ככל והמבקש יחזור בו.

המבקש טוען, שעל מנת להוכיח את רצינותו ביחס לכוונתו לשכור את הנכס, ולהניח את דעתו של רועי, מסר לו שיקים מראש, לפירעון דמי השכירות. המבקש התנה את מסירת השקים בתנאי שלא ייפרעו, אלא יוחזרו לו חודש בחודשו לאחר פדיונם במזומן.

הוסיף וטען המבקש כי רועי השיב תשובה שלילית ביחס לשכירות והשניים סיכמו כי השיקים יוחזרו למבקש.

ברם, לאחר מספר הזדמנויות, בהן נדחתה השבת השיקים למבקש, גילה כי אחד השיקים הוצג לפרעון. מיד פנה אל רועי, שהצטער על הטעות והבטיח להחזיר את השיקים, אך לא פעל כאמור. שיק נוסף הוצג לפרעון.

בעקבות האמור, נתן הוראה לביטול יתרת השיקים. רועי הודה שסיחר את השיקים לצד ג', אולם נקב בגורם אחר ולא במשיבה.

המבקש הוסיף, כי רועי החזיר לו את סכומי השיקים שנפרעו (ללא עמלת הביטול).

בחקירתו הנגדית הוסיף המבקש כי נמסרו לרועי 9 שיקים (אחד מהם על סך 1,000 ₪ והיתר על סך 2,000 ₪ כל אחד) וכי למיטב זכרונו שניים מהם נפרעו. המבקש לא זכר אם נפרע שיקים נוסף, הגם שלטענתו הוציא פירוט מהבנק (אשר לא צורף להתנגדות).