ת.ח.ה ריטרסקי, א.רון ושות', חברת עורכי דין נ' גיל

החלטה

תובענה זאת היא תובענה שהוגשה , על פי סכומה בסדר דין מהיר ועומדת על סך של 678 ₪.

הנתבע הגיש ביום 30/12/09 בקשה למחיקה ו/או דחייה על הסף ו/או לחילופין העברת הדיון לביהמ"ש המוסמך בחיפה.

לאחר שהתקבלה תגובת התובע ניתנה החלטה ביום 11/02/10 באשר לבקשה.

ההחלטה מדברת בעד עצמה ואין מקום לחזור לפרט את טעמיה.

ההחלטה דחתה את הבקשה.

קבעתי במסגרת ההחלטה שהוצאות הבקשה יתבררו בעת הדיון.

הדיון בתיק היה קבוע ליום 06/04/10, ובאותו מועד לא התייצב לא הנתבע ולא בא כוחו.

יצוין שב"כ הנתבע הגיש ביום 29/03/10 בקשה לדחיית הדיון שהיה קבוע ל-06/04/10 ועתר לקבל העתק ההחלטה לבקשה להעברת סמכות מקומית.

הבקשה לדחיית מועד דיון, על אף שלא הוגשה בהתאם לנוהל שיצא מלפני כב' נשיאת ביהמ"ש העליון, הועברה לתגובת ב"כ התובעת.

אמנם הוגשה ביום 06/04/10 בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון אולם הבקשה נדחתה לגופו וציינתי בהחלטה שבמשרד ב"כ הנתבע עו"ד נוספים ואין מקום לדחות את הדיון גם אם המדובר בהסכמה.

עוד ציינתי כי המדובר בתביעה בסדר דין מהיר.

הנתבע מציין בבקשתו מיום 29/03/10 שביום 28/03/10 עשה בא כוחו בירור מול מרכז המידע של מערכת בתי המשפט ורק אז נודע לבא כוחו כי קבוע דיון ליום 06/04/10 וגם רק אז נודע לב"כ שנדחתה בקשה להעביר את התיק בחמת העדר סמכות מקומית.

עוד ציין הנתבע שלא קיבל לידיו כל החלטה ו/או הזמנה לדיון.

עוד מציין שנבצר מבא כוחו להתייצב מאחר וקבועים לו מראש דיונים בבתי משפט אחרים.

עצם העובדה שמועד הדיון היה ידוע לנתבע ו/או לב"כ ועצם העובדה שהוא מגיש בקשה לדחיית מועד הדיון די בה.

אין צורך ואין חובה שבדין כי הזמנה לדיון תעשה בדרך שממציאים כתבי בית דין.

אין צורך לחזור ולדון בהלכה שיצאה מלפני ביהמ"ש העליון בדבר כלל הידיעה מול כלל ההמצאה המתייחסת לפסקי דין.

אולם די ללמוד מהלכה זאת כי מספיקה הידיעה על קיומו של הדיון, ואין לנתבע, לשיטת ביהמ"ש זה , מקום שיטען שלא קיבל לידיו כל החלטה ו/או הזמנה לדיון.

אין חולק שהנתבע כך לפי שיטתו, ידע כבר ביום 28/03/10 על הדיון הקבוע ביום 06/04/10.