ת"ח 24399-05-13 טירן שיפינג (1997) בע"מ ואח' נ' האונייה "NISSON RODOS"

1.ביום 29.5.2016 ניתן פסק דין הדוחה את תביעת המבקשות. בגדרו של פסק הדין הוריתי גם על השבת הערבות שהופקדה על ידי המשיבות להבטחת שחרור האנייה, אולם עיכבתי את החזרתה על מנת לאפשר למבקשות לשקול צעדיהן.

2.בבקשה הנוכחית עותרות המבקשות לעיכוב ביצוע ההוראה בדבר החזרת הערבות, ולהורות כי תישאר מופקדת בקופת בית המשפט עד הכרעה בערעור שבכוונתן להגיש. למעשה, מדובר בבקשה לסעד זמני עד הכרעה בערעור. נטען כי ההכרעה בתיק מעוררת שאלות שטרם נדונו בפסיקת בית משפט זה ועל כן סיכויי הערעור גבוהים.

3.המשיבות מתנגדות לבקשה וטוענות כי סיכויי הערעור קלושים. עוד טוענות המשיבות כי המבקשות כי הותרת הערבות בקופת בית המשפט גורמת להן נזק.

4.איני סבור שההליך הנוכחי מתאים לדיון בסיכויי הערעור. די שאעיר כי בבקשה לא נטענו טענות חדשות שלא נדונו בפסק הדין ודומה כי המחלוקת בעיקרה הינה עובדתית. איני סובר כי בפסק הדין נדונו סוגיות חדשות שטרם הוכרעו והמחלוקת הינה על יישום ההלכות המוכרות על נסיבותיו של המקרה.

5.עם זאת, ובהתאם לקווים המנחים שהותוו בהחלטה בע"א 2675/14 O.W Bunkers נ' האנייה Emmanuel Tomasos (11.1.2016), ובשים לב לכך שהאנייה אינה צפויה לפקוד את חופי הארץ, יש מקום ליתן סעד זמני כמבוקש, שיותנה בהפקדת בטוחה על ידי המבקשות.

6על כן, אני מורה כי הערבות תישאר מופקדת בקופת בית המשפט עד סיום הליכי הערעור, אם ויוגש. ככל שהערעור לא יוגש עד תום המועד החוקי להגשתו תוחזר הערבות למשיבות.

תנאי לתוקפו של צו זמני הינו הפקדה של ערבות בנקאית על סך של 120,000 ₪ להבטחת כל נזק שייגרם, אם ייגרם, למשיבות, כתוצאה ממתן צו זה.

למען הסר ספק, אין בהחלטה זו כדי לעכב את שאר חלקי פסק הדין.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ו, 09 יוני 2016, בהעדר הצדדים.