ת' ד' נ' התובע הצבאי הראשי

      רקע

1. ד"ר ת' ד' (להלן: המבקש), פנה לבית הדין הצבאי המחוזי בבקשה לקבל העתק מחומר החקירה, כתב האישום ופרוטוקול הדיונים, מתוך התיק שהתנהל בבית הדין הצבאי המחוזי בעניינו של אחיו, רס"ל י' א', בשנת 1982. בבקשתו, ציין המבקש כי הפרטים דרושים לו לצורך דיון בתביעת ירושה, המתנהלת בינו ובין אחיו, שכן יש בהם כדי להשליך על מהימנותו של מר א'.
2. עם קבלת הבקשה, העבירהּ בית הדין המחוזי להתייחסות התובע הצבאי הראשי, הסנגור הצבאי הראשי ובעל הדין בהליך שבו מתבקש העיון. מר א' התנגד למסירת הפרטים למבקש וטען כי בינו לבין המבקש "קיים סכסוך קרקעות", שבעקבותיו הגיש תביעה כנגד אחיו. עוד טען, כי מדובר ב"תיק בעל סיווג ביטחוני (מוגבל)" וכי חשיפת החומרים עלולה לסכן את ביטחונו וביטחון בני משפחתו. כך גם, טען מר א' כי היתר לעיון בתיק יפגע בזכויותיו לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. הסנגור הצבאי הראשי ציין בהתייחסותו כי החלטה המתירה את העיון עלולה לפגוע בנאשם וכי ראוי לברר את מידת התועלת שיש בחומרים המבוקשים לפונה. עד למועד מתן החלטת בית הדין המחוזי, לא נמסרה עמדת התביעה הצבאית הראשית.
3. בית הדין המחוזי דן בבקשה בראי העקרונות שהותוו בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, וקבע כי "מחד, עקרון פומביות הדיון תומך בהעברת החומר לידי המבקש...", אך "מנגד, מדובר בתיק שנפתח לפני מעל 30 שנה... והוא הסתיים בהחלטה בדבר ביטול הדיון... העברת החומר האמור בנסיבות אלה יש בה פגיעה של ממש בפרטיותו ובכבודו של מר א'...". מאחר שהחומרים המבוקשים נועדו לצורך תביעה המתנהלת בבית המשפט לענייני משפחה, מצא בית הדין המחוזי כי הערכאה המתאימה לקבל החלטה בעניין היא בית המשפט לענייני משפחה הדן בתביעת הירושה. נוכח האמור, החלטת בית הדין המחוזי הועברה למזכירות בית המשפט לענייני משפחה. שופט בית המשפט לענייני משפחה, שבפניו הובאה החלטת בית הדין המחוזי, חתם את החלטתו במילה "ראיתי" (ראו החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופט ט' פפרני) מיום 18.11.2015 בתמ"ש 48155-05-13).
4. נוכח האמור, הגיש המבקש לבית הדין הצבאי לערעורים "כתב ערעור" על החלטת בית הדין המחוזי. המבקש טוען שם כי בית הדין המחוזי שגה בהחלטתו להעביר את הדיון להכרעת בית המשפט לענייני משפחה, שמצידו כלל לא הכריע בה. נטען, כי חלוף הזמן ממועד ההרשעה צריך להביא "להסרת מעטה הסודיות"  ולהעדפת עקרון הפומביות. עוד נטען, כי מכיוון שהחומרים המבוקשים נועדו לצורך תקיפת מהימנותו של מר א' בבית המשפט, במסגרת תביעה אזרחית, "מן הטעם הזה בלבד, היה על בי"ד קמא לאשר הבקשה".
5. בהתייחסותה הכתובה, לאחר שעיינה בתיק גופו, מסרה התביעה הצבאית כי כתב האישום שבו מבקשים לעיין הוגש בצוותא כנגד מר א' וכנגד נאשם נוסף, שתגובתו לא נתבקשה. נוכח האמור, סבורה  התביעה כי יש להחזיר את הבקשה לבית הדין המחוזי, על מנת שידון בה לאחר קבלת תגובתו של הנאשם הנוסף. בא כוח המבקש מסר כי החזרת התיק לבית הדין קמא יש בה כדי "לבזבז זמן רב מזמנו הדחוק של המערער" ועל כן ביקש כי בית דין זה יחליט בה לגופו של עניין.

דיון

6. לאחר עיון בטענות הצדדים, בראי העקרונות שהותוו בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון), המהוות מקור השראה רלוונטי לבתי הדין הצבאיים (ראו: ב"ש/131/03 חסארמה נ' התובע הצבאי הראשי (2004)), מצאתי כי אין להיעתר לפנייה.
7. ראשית, ספק אם ניתנת החלטת בית הדין המחוזי לערעור. תקנה 4 לתקנות העיון מקנה למי שאינו בעל דין זכות לבקש לעיין בתיק בית המשפט. תקנה 4(ב) לתקנות העיון קובעת, כי "בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט". בענייננו, מבוקש חומר מתיק שנדון בפני בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט צפון, בשנת 1982. בקשת העיון הוגשה, אפוא, כדין, לבית הדין המחוזי, שבו נדון עניינו של מר א'. החלטת בית הדין המחוזי בבקשה, ניתנה, אפוא, בסמכות, ברוח הוראת תקנה 4(ב) לתקנות העיון. עם זאת, תקנות העיון אינן מקנות זכות ערעור על החלטה שניתנה לפיהן. כידוע, זכות הערעור איננה זכות מוקנית, והיא קמה רק מכוח הוראה מפורשת בדין: "זכות הערעור אינה זכות הנקנית אוטומאטית, או הקמה כאילו על אתר עקב עצם שפיטתו של אדם על ידי ערכאה שיפוטית ראשונה כלשהי, או לאחר התדיינו לפניה; היא נולדת אך ורק מכוחה של הוראה מפורשת שבחוק היוצרת אותה ומגדירה את תחומיה..." (בג"צ 87/85 ארג'וב נ' מפקד כוחות צה"ל לאזור יו"ש, פ"ד מב(1) 353, 360 (1988)). ספק גם, האם החלטה זו היא ממין ההחלטות המנויות בסעיף 415 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.
8. שנית, לגוף הבקשה – באיזון שבין עקרון פומביות הדיון לבין הצורך בהגנה על הפרטיות, יש להביא בחשבון, בין היתר, גם את המניע העומד בבסיס הבקשה. כפי שציין המבקש, הטעם העומד בבסיס בקשת העיון בחומרים הוא הרצון לערער על מהימנותו של מר א', במסגרת הליך אזרחי המתנהל על-ידי האחרון כנגד המבקש, בגין סכסוך משפחתי ביניהם. בנסיבות אלה, בשונה מהנטען על-ידי המבקש, אינני סבור כי קמה זכות עיון מובהקת בחומר, ומכל מקום, שאלה היא אם ראוי כי בית הדין יסייע במימושה של מטרה זו (השוו: החלטתי בבקשה להעברת פסק הדין בע/156/89 בעניינו של י' י')).
9. שלישית, במסגרת המסלול התלת שלבי לבחינתה של בקשת עיון, כאמור בתקנה 4(ו) לתקנות העיון, יש לבחון, במסגרת השלב השני, האם העיון מוצדק. לצורך כך, יש להידרש לתועלת שעלולה לצמוח, אם בכלל, מהחומרים שבהם מבוקש לעיין. בית המשפט לענייני משפחה, הוא שדן בסכסוך שבין בעלי הדין שבפניו ובקיא בפרטי ההליך, והוא שיוכל לעמוד באופן המיטבי על מידת הרלוונטיות של החומרים המבוקשים לתביעה הנדונה בפניו, אם תבוא בפניו בקשה לעיין בתיק (כגון בבקשה לפי תקנות 178(א) ו-183 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

הערעור נדחה.

ניתנה היום, ‏‏ד' בשבט התשע"ו, 14 בינואר 2016 בלשכה. המזכירות תעביר ההחלטה למבקש, למר י' א' ולמזכירות בית המשפט לענייני משפחה בחדרה.

דורון פיילס,                      תא"ל                                       תא"ל
המשנה לנשיא בית הדין הצבאי
ל     ע     ר     ע      ו     ר     י     ם