ת"ד 9560-05-13 מדינת ישראל נ' צולר

בהכרעת דין זו:

זיכוי הנאשמת, מחמת הספק, מעבירות הקשורות לאחריות לתאונה, אך הרשעת הנאשמת בעבירות שענינן התנהגותה לאחר התאונה, והן: עזיבת מקום תאונה, אי הגשת עזרה, אי מסירת פרטים ואי מסירת הודעה על התאונה.

רקע:

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי היא נהגה במכונית בחוסר זהירות, לא נתנה תשומת לב מספקת לדרך, סטתה ימינה מכיוון נסיעתה וגרמה להתנגשות רכבה עם אופנוע שנע בכיוון נסיעת מכוניתה ובמקביל אליה.

עוד נטען בפרק העובדות אשר בכתב האישום כי כתוצאה מהתאונה נחבלה רוכבת האופנוע המעורבת וכלי הרכב ניזוקו.

בהמשך נטען עוד בכתב האישום כי על אף שהנאשמת היתה מעורבת בתאונת דרכים, עזבה היא את מקום התאונה מבלי שהגישה עזרה לנפגעת, מבלי שמסרה לנפגעת את פרטיה ומבלי שהודיעה על התרחשות התאונה למשטרה.

בקשר עם האחריות לגרימת התאונה הואשמה הנאשמת בעבירות של סטיה שלא בבטחה בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה; נהיגה בחוסר זהירות בניגוד לתקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה; וגרימת נזק בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

בקשר עם ההתנהלות לאחר התאונה הואשמה הנאשמת בעבירות של עזיבת מקום תאונה בניגוד לתקנה 144(א)(1) לתקנות התעבורה ביחד עם סעיף 38(1) לפק' התעבורה; אי הגשת עזרה בניגוד לתקנה 144(א)(2) לתק' התעבורה, ביחד עם סעיף 38(1) לפק' התעבורה; אי מסירת פרטים בניגוד לתקנה 144 (א)(3) לתק' התעבורה ביחד עם סעיף 38(1) לפק' התעבורה; ואי הודעה על תאונה בניגוד לתקנה 144 (א)(4) לתקנות התעבורה ביחד עם סעיף 38(1) לפק' התעבורה.

הנאשמת, באמצעות באי כוחה, הודתה בכך שנהגה במקום ,בזמן, ובכיוון המתוארים בכתב האישום וכן הודתה היא בכך שרוכבת האופנוע נעה באותו כיוון (מצפון לדרום) ובמקביל לרכב הנאשמת.

הנאשמת כפרה עם זאת בהיבטי הרשלנות שיוחסו לה ובאחריותה לתאונה וגם כפרה במיוחס לה לעניין ההתנהלות הנטענת לאחר התאונה.

ובאשר לתוצאות התאונה השיב הסניגור כדלקמן: " אנו מודים בתוצאות, אין צורך בזימון הרופא".