ת"ד 8958-08-14 מדינת ישראל נ' אבו עראר

: | גרסת הדפסה
ת"ד
בית משפט השלום באר שבע
8958-08-14
28.4.2015
בפני השופט:
אלון אופיר

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד לשכת תביעות תנועה נגב
נאשמים:
זיאד אבו עראר
עו"ד מוסטפא נסאר
גזר דין
 

 

 

 

הנאשם הורשע בביצוע עבירות של נהיגה בקלות ראש וגרימת תאונה עם הולכת רגל אשר חצתה כביש במעבר חצייה.

אין מחלוקת כי להולכת הרגל לא נגרמו חבלות של ממש כהגדרתן בחוק ובפסיקה.

במסגרת הטיעונים לעונש, ביקשה המדינה להטיל על הנאשם פסילה בפועל לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים, פסילה על תנאי, וקנס.

ב"כ המדינה אישר בטיעוניו כי הנאשם נוהג משנת 2003 ולחובתו 7 הרשעות קודמות.

לעומת זאת, ביקש הסניגור להקל עם הנאשם נוכח הודאתו בביצוע העבירה וחסכון בזמן שיפוטי.

כמו כן הפנה ב"כ הנאשם לפסיקה רלוונטית תוך שציין את התנהגות הנאשם לאחר התאונה ואת העובדה כי חבלות הגוף בפרשה זו מינוריות.

בהתאם לתיקון 113 של חוק העונשין, על בית המשפט לקבוע מהו מתחם הענישה, ולאחר מכן לקבוע מהי הענישה הראויה למקרה נתון תוך התחשבות בעקרון ההלימה, בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה ובהתאם לנסיבותיו האישיות של הנאשם. בנוסף, ישקלו שיקולי שיקום, עברו התעברותי של הנאשם ושאלת נטילת האחריות מצידו. אני קובע (בהשוואה לפסקי הדין שלהלן: 2090/07 מדינת ישראל נ' דוד כהן, 8014/06 מדינת ישראל נ' חסאן רבאח, 374/09 מדינת ישראל נ' יארושנקו), כי מתחם הענישה בעבירה זו של נהיגה בקלות ראש (סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה) נע ברכיב הפסילה בפועל בין תקופה של שלושה חודשי פסילה בפועל ועד 6 חודשים זאת כאשר עסקינן באירוע של תאונת דרכים.

 

ודוק

עבירה בניגוד לסעיף 62(2) מצויה בתוספת השנייה של פקודת התעבורה ומחייבת פסילה של 3 חודשים כענישת מינימום, רק כאשר מבצע העבירה גרם לתאונת דרכים.

מופע של עבירה זו ללא גרימת תאונה, הופך את הופעת העבירה בתוספת השנייה כבלתי רלוונטית לשאלת הענישה.

אשר על כן, כאשר נהיגה בקלות ראש גם גורמת להתרחשות תאונה, מתחיל רף הענישה (חלקו הנמוך של מתחם הענישה) בענישת המינימום הקבועה בחוק – 3 חודשי פסילה בפועל.

בפרשה שבפני יש לקחת לזכותו של הנאשם את לקיחת האחריות המלאה מצדו ובמיוחד את העובדה כי באירוע התאונתי לו גרם, לא נגרמו חבלות של ממש כהגדרתן בחוק ובפסיקה.

בנוסף, ניתן לקבוע כי אף שנוהג הנאשם משנת 2003, אין לחובתו כל עבר תעבורתי מכביד והתנהלותו התעבורתית נורמטיבית בד"כ.

לחובת הנאשם ניצבת קביעת המחוקק לפיה גרימת תאונה בנסיבות המתוארות בכתב האישום תחייב פסילת מינימום של רישיון הנהיגה למשך 3 חודשים.

הנאשם עצמו הסביר כי פרנסת משפחתו תלויה לחלוטין ברשיון נהיגתו שכן הוא עובד כנהג הסעות מקצועי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>