ת"ד 8521-10-12 מדינת ישראל נ' טאהא

בתיק זה החלטתי לזכות את הנאשם.

לנאשם בתיק דנן מיוחסות עבירות של פניית פרסה שלא בבטחה, עבירה לפי תקנה 44(א) לתקנות התעבורה; התנהגות הגורמת נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; נהיגה ברשלנות, עבירה לפי סעיף 62(2) ו-38(2)(3) לפקודת התעבורה וגרימת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, שעל מרביתן אין מחלוקת בין הצדדים, נהג הנאשם במונית ברח' גאולה בעכו ביום 30.7.11 בסמוך לשעה 14:39. המדובר ברחוב דו-סיטרי בו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, ושטחי חנייה לצד נתיב הנסיעה. כאשר הגיע רכבו של הנאשם לפינת רח' גולומב ביצע פניית פרסה שמאלה. באותה עת הגיע מאחוריו יאסין נאיף (להלן: "יאסין") כשהוא רכוב על אופנוע. האופנוע והמונית התנגשו, וכתוצאה מהתאונה נפגעו הן הנאשם והן יאסין, ולכלי הרכב המעורבים נגרם נזק.

במועד הרלבנטי לתאונה יאסין לא היה מורשה לנהיגה על אופנוע, עבירה בגינה הוא הורשע ודינו נגזר בהליך נפרד.

לטענת המאשימה התאונה נגרמה בעטיה של נהיגה רשלנית מצד הנאשם שלא נתן תשומת לב מספיקה לדרך. לגרסתה, יאסין נסע לאט מאחורי המונית תוך הקפדה על שמירת מרחק, וכאשר הבחין שהנאשם מבצע את הפנייה מבלי שאותת או עצר עובר לכך, נאלץ "לברוח שמאלה", אך מאחר שהמונית ביצעה את פניית הפרסה שמאלה דרכו נחסמה על ידה וכך אירעה התאונה.

מנגד, טען הנאשם כי נסע במרכז הכביש, אותת ועצר לפני שהחל בפניית הפרסה. הנאשם וידא שאין רכב שנוסע מולו וכי האופנוע נמצא במרחק סביר מאחוריו ורק אז החל בביצוע פניית הפרסה. הנאשם מטיל את האחריות לתאונה לפתחו של יאסין משום שלטענתו יאסין נהג במהירות וכנראה ניסה לעקוף אותו משמאל, במקום לעבור מימין או להמתין לפינוי הנתיב.

אין מחלוקת כי האימפקט התרחש בנתיב הנסיעה הנגדי, בעת שמימין למונית היה מרחק של כחמישה מטרים עד למדרכה, כך שלכאורה לא הייתה מניעה שהאופנוע יעביר מימין למונית והדברים אושרו בידי הבוחן בעדותו – עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 18-23.

השאלה שבמחלוקת, אפוא, היא האם התאונה נגרמה באשמת הנאשם אשר הפתיע את יאסין בפנייתו שמאלה, או באשמת יאסין, אשר לא שם ליבו לדרך, ולא עבר מימין למונית. לעניין זה, העובדה המרכזית במצריכה בירור, לדעתי, היא למעשה שאלת המרחק שהיה בין המונית לאופנוע בעת שהחל הנאשם בפניית הפרסה. אם החל הנאשם בפניית פרסה במפתיע, כאשר האופנוע מצוי סמוך מאחוריו, יש עליו אחריות לאירוע, ואם מדובר במרחק גדול, בו נהג סביר היה מוצא כי ניתן לבצע את הפנייה בביטחה, אין להטיל עליו אחריות.