מדינת ישראל נ' קצובר

מתחם עונשי נע בין 3 חודשי פסילה לבין 6 חודשי פסילה.

מטעם זה בחנתי מלוא תיק החקירה אשר הונח בפני. הנאשם טוען לרשלנות תורמת משמעותית של המעורבת, לדבריו נסעה במהירות מופרזת. כראיה, מפנה לכך שרכבו הוכר "כאובדן כללי" ומצביע על כך שהמכה ברכבו היתה מכה צדדית בדלת.

גרסת המעורבת הפוכה, לדבריה עצרה כדי לאפשר מעבר להולכי רגל ורק אח"כ המשיכה בנסיעה.

אם נכונים דבריה – אין ניתן לייחס לה מהירות נסיעה גדולה.

למעשה, המדובר בגרסא כנגד גרסא.

מאידך, אציין, כי המגע בין כלי הרכב, התרחש בתחומי הצומת ולפיכך אין ספק כי הנאשם הפר זכות קדימת המעורבת באשר יצר מחסום בדרך התקדמותה. אף עם אניח לטובתו מהירות נמוכה שלו, ומהירות גבוהה שלה, עדיין זכותה קופחה.

אשר לעונש הראוי –

בתיק לא נערכה פעולת חקירה באשר הצדדים הודיעו למשטרה על התרחשות התאונה באיחור.

אין בחינת גודל הנזק ומיקומו. אין קביעה מדוייקת של נקודת האימפקט לבד מהצבעת הצדדים.

עפ"י בדיקת שדה הראיה, שנערכה על ידי החוקר, שדה ראיית הנאשם מקו התמרור מוגבל ואף בהגיעו לקו הצומת, ישנה בעייתיות כלשהיא בשדה הראיה.

ענין זה משמש נימוק לקולא.

הודאת הנאשם באשמה, חסכה הטרחת המעורבת והחוקרים לביהמ"ש, אף ענין זה מהווה נימוק לקולא.

לנאשם נתונים אישיים המצדיקים התחשבות בגובה העונש באשר עבר לאחרונה התמוטטות כלכלית.

למרבה המזל, תוצאותיה הגופניות של התאונה קלות מאוד ולמעשה הבדיקה הרפואית התבצעה רק למחרת.

לדברי הנאשם הבחין במעורבת מבעוד מועד אך כשל מלחשב מהירותה...שורה 29 להודעתו.

למען הסר ספק, אציין כי לא מצאתי בחומר החקירה ממצא פוזטיבי המעיד על רשלנות תורמת של המעורבת. מאידך, מצאתי לנכון להניח כי בשל מצבו האישי כלכלי של הנאשם, יפיק את לקחו אף אם תצומצם משמעותית תקופת הפסילה.

סוף דבר -