ת"ד 6629-08-14 מדינת ישראל נ' טגאי

הנאשם מר אנלי אורן טגאי (להלן: "הנאשם") הורשע על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה באור אדום- אי עצירה בקו עצירה, עבירה על תקנה 22א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), בעבירה של נהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), בעבירה של חבלה של ממש, עבירה על סעיף 38 לפקודת התעבורה ובעבירה של התנהגות הגורמת נזק, עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

תמצית הטענה העובדתית היא כי ביום 20.12.12 בשעה 17:50 נהג הנאשם ברכב מסוג "מיצבושי" מ"ר 76-329-17 ונסע בכביש 443 לכיוון הצומת עם כביש מספר 45 (להלן" "הצומת") כשבצומת קיימת מערכת רמזורים תקינה.

על פי המתואר בכתב האישום בהגיע הנאשם לצומת (בסמוך למחנה עופר) נהג הנאשם ברשלנות כשנכס לצומת תוך שהוא חוצה את קו העצירה כשהאור ברמזור בכיוון נסיעתו דולק אדום, וכתוצאה מכך פגע ברכב מסוג "פולקסווגן" מ"ר 75-321-76 שהיה נהוג ע"י עמר משה (להלן: "המתלונן") שנכנס לצומת מימין לכיוון נסיעת הנאשם בחסות אור ירוק.

על פי הנטען רשלנותו של הנאשם התבטאה בכך שנכנס לצומת כשאור בכיוון נסיעתו מורה אדום, לא נתן זכות קדימה לרכב המעורב, ובכך גרם לתאונת דרכים בה נחבלו בגופם חבלה של ממש: נוסעת שישבה ליד מושב הנהג (פגיעה בצלעות), הנאשם (הורדם והונשם, הובא לטיפול נמרץ עם חתך בקרקפת שנתפר, בצקת מוחית, שברים בצלעות ובאגן), עבר ניתוח ואושפז במשך שלושה שבועות). כמו כן נפצעו המתלונן ונוסע ברכבו וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

בדיון שהתקיים לפני ביום 12.01.15 הודה הנאשם במיוחס לו באמצעות סניגורו עו"ד צוריאל חזי.

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש ביקשה להשית על הנאשם שנתיים פסילה ופסילה על תנאי. ב"כ המאשימה ציינה כי אין לה התנגדות לאזן את רכיב הפסילה עם של"צ, וזאת לנוכח תוצאות התאונה הקשה לנאשם.

מנגד הסניגור ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות ופגיעות החמורות שגרמה התאונה לנאשם. לטענתו, עסקינן בנהג זהיר ושומר חוק המחזיק ברישיון נהיגה 22 שנים, וללא עבר תעבורתי. הסניגור ציין כי הנאשם אב ל- 6 ילדים, והוא המפרנס העיקרי וכי מאז התאונה צומצם היקף משרתו.

עוד ציין כי הנאשם מתגורר בישוב אלון שבות, ישוב מרוחק שאין בו תחבורה ציבורית, דבר המחייב את הנאשם לנסיעה ברכב פרטי או בנסיעה בטרמפים. לדברי הסניגור מזה למעלה משנה ושלושה חודשיים הנאשם אינו נוהג מסיבות בריאותיות. כמו כן, הנאשם עובר טיפולים נוירולוגיים ואורתופדים.

בנסיבות האמורות מבקש הסניגור להתחשב בנסיבות התיק ובכך שהנאשם כבר נענש "בידי שמיים" לא לפסול אותו פסילה ארוכה ולפגוע בפרנסת המשפחה שממילא אינו קל.

דומה כי אין צורך להכביר במילים אודות חומרת העבירות בהן הודה והורשע הנאשם. אין ספק כי הסיכון שיצר הנאשם בנהיגתו באור אדום לציבור המשתמשים בדרך היה גבוה ביותר ובדרך נס התאונה לא גרמה לאבדות בנפש. בתי משפט כבר פסקו כי יש להחמיר בעונשם של נהגים המסכנים בנהיגתם את ציבור המשתמשים בדרך, זאת גם אם תוצאה של התאונה אינה קטלנית. (ראו ע"פ 2247/10 שלום ימיני נ' מדינת ישראל (מיום, 12.01.11).