ת"ד 6335-08-10 מדינת ישראל נ' צואלחי

הנאשם הועמד לדין בגין נהיגה בקלות ראש, עבירה בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א -1961 (להלן - פקודת התעבורה), בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה, נהיגה על המדרכה בחוסר זהירות, עבירה על תקנה 38(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן - תקנות התעבורה) וכן נהיגה שלא בימין הדרך, עבירה על תקנה 35 לתקנות התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 29.10.09 שעה 23:15 לערך, נהג הנאשם רכב מסחרי מתוצרת "קרייזלר" מס' 9640463 (להלן - רכב הנאשם או רכב מסוג קרייזלר), ברחוב יפת בתל אביב–יפו, מכיוון דרום לצפון. אותה שעה נהג חיים זלוטיקמן (להלן - הנהג המעורב) רכב פרטי מסוג "הונדה" מס' 8211167 (להלן - רכב ההונדה) ברחוב יפת מכיוון צפון לדרום, בכיוון הנגדי לכיוון נסיעת הנאשם. אותו זמן צעדו על המדרכה שבצד המערבי של רחוב יפת, מכיוון צפון לדרום, שלושה הולכי רגל, פ' ג', א' ע' א', ור' ר', נערים בני 17-18 (להלן – שלושת הולכי הרגל).

הנאשם נהג בקלות ראש וברשלנות בכך שנסע בנתיב הנסיעה הנגדי, מכיוון צפון לדרום, התנגש ברכב ה"הונדה", איבד שליטה על רכבו, סטה שמאלה, עלה על המדרכה, פגע בשלושת הולכי הרגל, ירד לכביש המשיך בנסיעה ללא שליטה ברכב, סטה שוב שמאלה ועלה על המדרכה והתנגש בעמודים שהוצבו על המדרכה ובקיר ונעצר. כתוצאה מהתאונה נחבלו שלושת הולכי הרגל, וכן ניזוקו הרכבים המעורבים.

הנאשם הודה בנסיעתו במקום ובזמן כמפורט בכתב האישום, אך הכחיש את הטענות הנוספות שהועלו בכתב האישום.

מטעם התביעה העידו בפניי הנהג המעורב, שלושת הולכי הרגל, השוטר שפירא לב שטיפל בתאונה והגיע לזירה בשעה 23:34, וכן השוטרת דורית באום שגבתה את הודעת הנאשם, מספר ימים לאחר אירוע התאונה.

מטעם ההגנה לא הובאו ראיות כלשהן. הנאשם לא התייצב על מנת להעיד, ואף אחיו שנסע עימו ברכב (כפי שעלה מחומר הראיות), נמנע מהעיד.

מלאכת מתן הכרעת הדין התעכבה עקב אי התייצבותו העיקבית של הנאשם לדיוני בית המשפט, והחלפת ייצוגו המשפטי מספר פעמים. משלא התייצב הנאשם לדיוני בית המשפט, הובא לדיון ההוכחות שנקבע ליום 16.8.12 באמצעות צו הבאה. באותו מועד הוזהר במפורש כי אם לא יתייצב לדיון הבא שנועד לסיום פרשת התביעה ושמיעת פרשת ההגנה, יכול ויישפט בהעדרו. הנאשם לא התייצב, ומשכך נשפט בהעדרו.

לאחר חלוף חצי שנה הגיש הנאשם בקשה לביטול פסק דין, בה נטען כי כל רצונו של הנאשם הוא שבית המשפט יבטל את פסק הדין וישמע את עדותו היחידה. משהתבקש הנאשם לפרט את נימוקי הגנתו על מנת שניתן יהיה לבחון אם הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין, נמנע מלעשות כן, ותחת זאת הוגש ערעור. ביום 26.12.13 החליט בית המשפט המחוזי (כבוד השופט בן יוסף) לבטל את פסק הדין ולהחזיר את התיק לשמיעת פרשת ההגנה, וזאת בהתחשב, בין היתר, בנכותו של הנאשם.

על פי החלטתו של כבוד בית המשפט המחוזי, קבעתי את התיק לשמיעת פרשת ההגנה ליום 17.3.14. משלא התייצב הנאשם לדיון זה, נקבעו 3 מועדי דיון נוספים על מנת לאפשר לנאשם להציג את הגנתו בפני בית המשפט, אך הנאשם נמנע מלהתייצב לדיונים אלה.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות וסיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להרשיע את הנאשם בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, וזאת בהתבסס על נימוקים שיפורטו להלן;

1. הנהג המעורב העיד, כי ביום האירוע נסע ברכב מסוג "הונדה" מצפון לדרום ברחוב יפת, בו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. לאחר שנסע בעקומה, הבחין לפתע ברכב מסוג "קריילזר" הנוסע לכיוון צפון על נתיב הנסיעה המיועד לכיוון דרום, מתקרב אליו, ומגיע ממולו במהירות גבוהה, כששני גלגליו השמאליים של רכב ה"קרייזלר" על המדרכה הממוקמת בצד המערבי של הכביש, היינו המדרכה שמימין לכיוון נסיעת הנהג המעורב, וצידו האחר של הרכב, כלומר שני גלגליו הימניים, על הכביש.

   על מנת למנוע התנגשות חזיתית, הנהג המעורב סטה שמאלה באופן חד, אך רכב ה"קרייזלר" פגע בצד האחורי ימני של רכב ה"הונדה", והמשיך בנסיעה למרחק של 50 מטרים לערך, פגע בעמודים המוצבים על המדרכה הממוקמת בצד המערבי של הכביש, ואולי אף בקיר, ואו אז נעצר.