מדינת ישראל נ' אברהם

כללי

מה גבולות האחריות של נהג, בכניסתו לצומת, במקום בו מוצב תמרור "תן זכות קדימה",(תמרור- 301) בפתח הצומת. מתי הנהג אשר נכנס אל הצומת לפי סימון של נהג אחר, ("הנהג האדיב"),בדרך הצולבת, ומעורב בתאונה, בגוף הצומת, רשאי לטעון כי רוכב אופנוע שעקף את הרכב העומד (של "הנהג האדיב,") הוא האחראי הבלעדי לגרם התאונה והוא, הנאשם כאן, לא חב בכל אחריות של זהירות כלפי הרוכב המתפרץ לצומת. מתי מחדלי החקירה פוגעים באופן מוחלט, בסיכוי הנאשם להתגונן בצורה הוגנת מפני האשמות המיוחסות לו, ודי בכך כדי לזכות הנאשם מחמת הספק.

  נסיבות המקרה כאן

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, בתאריך 22-2-2015, בשעה 16.30 לערך, נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג מזדה, מ.ר. 4815950, ברחוב הרכבת בתל אביב ממזרח למערב, והתקרב לצומת עם רחוב לבונטין והחל בפנייה שמאלה לרחוב, לכיוון דרום.ברחוב הרכבת בסמוך לצומת, על אי תנועה, בכיוון נסיעת הנאשם מימין, מוצב תמרור 301, "האט ותן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה".  אותה עת, רכב טוחי מוסטפא על קטנוע מסוג סאן יאנג, מ.ר. 6721672, ברחוב הרכבת בתל אביב ממערב למזרח, מימין לשמאל כיוון נסיעת הנאשם.  בהגיע הנאשם לצומת, נהג הנאשם בקלות ראש, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, נכנס לצומת מבלי שנתן זכות קדימה לקטנוע, והקטנוע פגע בדופן הימני קדמי של המכונית. כתוצאה מהתאונה נחבל הרוכב חבלה של ממש, בכך שנגרמו לו, בין השאר, שברים במרפקים.כמו כן, כלי הרכב המעורבים בתאונה, ניזוקו.

הוראות החיקוק לפיהן הובא הנאשם לדין הן: 

• אי ציות לתמרור 301 וגרם חבלה של ממש, עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה בקשר עם סעיף 38(8) לפקודת התעבורה.

• נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש – עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

   

  הנאשם כפר בהאשמות המיוחסות לו ונשמעו הראיות.

  מטעם התביעה העיד בוחן התנועה, ניסים חורי, הוגשה סקיצה (ת/4),העד העיד כי מדובר בתיק "הצמדה", וכי הוא לא היה במקום התאונה מיד לאחר התרחשותה, אלא ביקר במקום חודשים לאחר האירוע. העד קבע בניסוי שערך, ת/4, כי שדה הראיה של הנאשם, מקו הצומת לימין היה פתוח למרחק שלא פחות מ-90 מ' וכי אלו מרחקים משוערים בלבד. העד הוסיף, כי תמרור 301, המוצב בכיוון נסיעת הנאשם, המורה על מתן זכות קדימה, נראה ובולט לעין.

   

  רוכב האופנוע, טוחי מוסטפא, העיד על דרך התרחשות התאונה. לפי עדותו, נסע ברחוב הרכבת בתל אביב לכיוון ביתו, במהירות של כ-20 קמ"ש, בצומת עם רחוב לבונטין הבחין ברכב הנאשם מגיע מצד שמאל שלו, כמו כן הבחין כי בכיוון נסיעת הנאשם מוצב תמרור תן זכות קדימה. רוכב הקטנוע הוסיף כי נסע בצד ימין של הרכב וכי לאחר שעבר חצי מהדרך פגע בו הנאשם עם רכבו, והוא נפל מהקטנוע.

   

  תמצית טענות ההגנה של הנאשם מוצאת ביטוייה בכך, שנהג הרכב המסחרי בדרך הצולבת, שהיה במצב עמידה בפתח הצומת בשל פקקים במקום, סימן לנאשם להיכנס אל תוך הצומת, והוא, אשר הלכה למעשה, נשען על הסימון של הנהג – נכנס לצומת. או אז התנגש רוכב הקטנוע ברכבו, כאשר הוא עקפה את הרכב המסחרי, אשר עמד בפתח הצומת וחסם לנאשם את שדה הראייה לשמאלו. כמו כן טען הנאשם באמצעות סנגורו למחדלי חקירה בתיק, ועל בסיס כל אלה יש לזכותו מאישום.

   

  במסגרת חומר הראיות, הוגשה הודעת הנאשם (ת/1), כפי שנמסרה ימים ספורים לאחר התרחשות התאונה, ובין השאר הנאשם מסר שם כך:

  "עצרתי בתמרור תן זכות וקו עצירה... עמדתי וחיכיתי שהכביש יתפנה ורציתי לנסוע ישר ללבונטין, תוך כדי שאני עומד 3 שניות רכב מסחרי לבן וגדול שנסע ברכבת מימין לשמאל שלי עצר ועמד ואפשר לי לחצות את הכביש ואני התחלתי להתקדם ואז כשהייתי כבר לקראת סוף חציית הצומת הגיע קטנוע שצץ במהירות מצד ימין שלי .."