מדינת ישראל נ' ס'

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בפסילה ונהיגה באופנוע בלא רשיון מתאים, כמפורט בכתב האישום.

ב"כ הצדים הגיעו להסדר חלקי לפיו יוארך המאסר המותנה שנגזר על הנאשם בתיק קודם וטענו באשר לרכיבי הענישה האחרים. מחד גיסא טענה המאשימה לפסילה ארוכה לתקופה של 10 שנים ומאידך גיסא טען הסנגור לפסילה מינימלית ואף ביקש לסייג אותה כך שיוכל לנהוג ברכב אחד לצורך נסיעה לקבלת טיפול רפואי.

עמדות שני הצדדים אינן יכולות להתקבל.

המאשימה טענה לחומרה דבר מעורבותו של הנאשם בתאונת דרכים באירוע דנן, אולם כתב האישום אינו מייחס לו אחריות כלשהי לתאונה. אין לתת לעובדה זו משקל של ממש למעט כהדגמה לחומרת העבירה אשר כוללת בתוכה גם היעדר ביטוח. עוד הביאה המאשימה פסיקה מחמירה אולם לא הציגה גזרי דין התומכים בעמדתה לפסילה כה ממושכת. אם סבורה המאשימה כי הסכמתה להארכת המאסר המותנה מצדיקה הכבדה משמעותית ברכיב הפסילה, הייתה צריכה לכרוך את הדברים בהסדר שערכה עם הסנגור. בית המשפט אינו מודע לפרטי המו"מ בין הצדדים ולנימוקים שהביאו את המאשימה להסכים להארכת המאסר המותנה, כך שלא אוכל לתת לעובדה זו משקל מכריע בבואי לשקול את תקופת הפסילה הראויה.

מנגד, לא אוכל גם לקבל את עמדת הסנגור בדבר פסילה מינימלית ובוודאי שלא לסייגה. המדובר בעבירה חמורה, שאין צורך לשוב ולהסביר את גישת בתי המשפט והחוק כלפיה. סיוג הפסילה ירוקן אותה למעשה מתוכנה ויעמיד את הנאשם – במיוחד כאשר העונש המותנה נגדו הוארך – כמי שלא קיבל כל עונש בגין העבירה דנן.

מצבו הרפואי של הנאשם ראוי להתחשבות כנסיבה לקולא, אך מנגד יש להביא בחשבון גם את עברו התעברותי המכביד ונסיבות העבירה. מתחם הענישה המקובל בעבירה ראשונה של נהיגה בפסילה הוא בן שישה עד 15 חודשים. במקרה דנן אכן מדובר בעבירה ראשונה של נהיגה בפסילה, אולם עבירה חוזרת של נהיגה באופנוע בלא רשיון מתאים, וכן לחובת הנאשם עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול ועבירות חוזרות של נהיגה ברכב לא תקין או ללא רשיון תקף.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

אני מאריך ולמעשה מחדש את המאסר המותנה לתקופה של חודשיים שנגזר על הנאשם בתיק 14381/07, וזאת בשנתיים נוספות מהיום.