ת"ד 2918-10-10 מדינת ישראל נ' מגלניק

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 5.12.06 בסמוך לשעה 21:15, נהג הנאשם, כשהוא מסיע כנוסע את אבישי משולם (להלן: "הנוסע"), בקטנוע מסוג קואנג ינאג ברחוב אצ"ל בחיפה, מכיוון כללי מרכז הכרמל לכיוון כללי חוף הים בהתקרבו לצומת, ברח' המלך דוד המרומזר (להלן: "הצומת").

כל זאת, בשעה שהנאשם פסול מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים מתקוף החלטת ביהמ"ש השלום לתעבורה בחיפה מיום 27.4.06, שניתנה בנוכחותו.

האור ברמזור שבכיוון נסיעתו היה אדום. חרף זאת, נכנס לצומת, החל לבצע פנייה שמאלה, חסם את דרכו של רכב מסוג מאזדה, נהוג על ידי מר גרוס אברהם (להלן: "הנהג המעורב"), אשר נכנס לצומת, מכיוון חוף הים, בחסות האור הירוק שדלק ברמזור שבכיוון נסיעתו. כתוצאה מכך, שני כלי הרכב התנגשו (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה, נחבל הנוסע מקטנוע בחבלות של ממש, ושני הנוסעים ברכב המעורב נחבלו אף הם. כמו כן, נגרמו נזקים לרכבים המעורבים. לאחר קרות התאונה, עזב הנאשם את המקום וזאת ללא שהגיש עזרה לנפגעים, ללא שמסר פרטיו לנהג הרכב המעורב וללא שהודיע למשטרה על אירוע התאונה.

הנאשם הואשם איפוא בעבירות הבאות:

אי ציות לרמזור אדום – עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה; נהיגה ברשלנות – עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה ביחד עם סעיף 38(3) לפקודה; נהיגה בזמן פסילה – עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; נהיגה ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי; גרימת חבלה של ממש לגוף ונזק לרכוש – עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) ביחד עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; נהיגה ללא רישיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה; עזיבת מקום תאונה – עבירה לפי תקנה 144(א) לפקודת התעבורה.

רקע עובדתי והליכים קודמים:

כתב האישום הוגש לראשונה בשנת 2007 לבית משפט זה, ובוטל לבקשת המאשימה. בהמשך, כתב האישום הוגש בשנית לבית משפט השלום לענייני תעבורה עכו (כב' השופט קאופמן), שביטל את כתב האישום לאחר שקבע כי, חרף העדר עמדת הסנגור באשר לביטול כתב האישום בפרוטוקול הדיון, מתחזקת המסקנה, כי דובר בביטול כתב האישום בהסכמה, שהרי הסנגור נכח ושתק שעה שהתובעת הכריזה על חזרה מכתב האישום. לפיכך, קבע כי הוראת סעיף 94(ב) לחסד"פ חלה על ביטול כתב האישום, ומשעה שבוטל והוגש בשנית, הייתה חובה לפי הוראות החוק האמור, לצרף איליו אישור היועמ"ש לממשלה להגשתו המחודשת, ומשזה לא צורף לכתב האישום, יש להורות על ביטולו. המאשימה לא השיגה על החלטת בית משפט השלום בעכו, ותחת זאת הגישה שוב את כתב האישום והפעם שבה והגישה אותו לבית משפט זה בצירוף אישור היועמ"ש לממשלה.

בישיבה מיום 4.9.11, עתר הסנגור לביטול כתב האישום והעל שורה של טענות מקדמיות אשר נדונו על ידי ביהמ"ש זה ובהחלטה מפורטת שניתנה באותו מעמד, נדחו הטענות והנאשם התבקש לתת את תשובתו לכתב האישום.

בתשובה לכתב האישום, כפר הסנגור בעובדות כתב האישום, וטען טענת אליבי. כמו כן, הוסיף כי תוכן ההודעה שמסר הנאשם בחקירתו במשטרה, כלל לא נאמר מפיו אלא נרשם על ידי גובה ההודעה וביוזמתו של גובה ההודעה.