ת"ד 2446-08-14 מדינת ישראל נ' שלום

הנאשמת זכאית מחמת הספק

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה גרם תאונת דרכים ונזק בגין סטייה שלא בבטחה, עבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה ונהיגה בחוסר זהירות, בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, בקשר עם תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, הרי שביום 21.1.14, בשעה 22:15 לערך, נהגה הנאשמת ברכב, בתל אביב, בדרך ההגנה ובהגיעה בסמוך לבית מספר 130, פנתה ימינה, תוך שהיא חוסמת דרכו של רוכב קטנוע, איתן נאפה, שנהג מאחוריה ולימינה. כתוצאה מהתאונה, התנגשו כלי הרכב, הרוכב נפל לכביש ונחבל בגופו וכלי הרכב ניזוקו.

הנאשמת כפרה באישומים המיוחסים לה וביום 1.2.15, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

פרשת התביעה

מטעם המאשימה, העידו העדים הבאים:

עד תביעה מספר 1 – איתן נאפה, רוכב הקטנוע המעורב

עד תביעה מספר 2 – אביב מן, עד ראיה

כמו כן, הוגשו המסמכים הבאים:

ת/1 – תעודה רפואית בעניינו של העד

ת/2 – הודעתו של ע"ת 2, כתחליף לחקירה ראשית

ת/3 – הודעת נאשמת

להלן גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, עדותה של עדת התביעה והראיות שהוגשו:

הנאשמת נהגה ברכב, כמפורט לעיל, כאשר רכבה נוסע בחלקו השמאלי של נתיב הנסיעה ובהגיעה לבית מספר 130, סטתה לפתע ימינה, לעבר סמטה המצויה במקום, מבלי שאותתה על כוונתה לפנות ימינה, חסמה דרכו של הרוכב המעורב, שנסע מאחוריה ומימינה וזה לא הספיק לבלום את רכבו. כתוצאה מכך, כלי הרכב התנגשו- חלקו הקדמי של הקטנוע פגע ב"צלחת" הגלגל הימני קדמי של רכב הנאשמת. הרוכב המעורב נפל לכביש ונחבל בגופו, הנאשמת ועדת ההגנה יצאו מהרכב על מנת לסייע לו ואז הגיע למקום עד תביעה מספר 2, שלא הבחין בתאונה עצמה, אך סייע לרוכב ובהמשך, סייע לנאשמת במסירת פרטיה לרוכב.