מדינת ישראל נ' מסארוה

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו במיוחס לו בכתב האישום המקורי כאשר בהסדר טיעון, הסכימו הצדדים אך ורק על קבלת תסקיר מבחן בעניינו.

(יש להדגיש ענין זה, בשל פליטת קולמוס אשר השתרבבה לעמ' 9 לפרוטוקול מיום 28.10.14 והחלטת תיקון הפרוטוקול מיום 3.11.14.)

עפ"י עובדות כתב האישום בהן הורשע, גרם הנאשם לתאונת דרכים שעה שפגע ברכב הונדה שהיה לפניו וזה נהדף לרכב הונדה נוסף – (תאונת חזית אחור)

תוצאות התאונה, פגיעות גוף ונזקי רכוש.

לאחר התאונה, הוסיף הנאשם חטא על פשע, עזב את המקום מבלי שעמד על תוצאות התאונה, מבלי שהגיש סיוע למי מהנפגעים ,מבלי שקרא לכוחות ההצלה או הותיר פרטיו.

הנאשם המשיך בנסיעה רצופה לביתו, שם השאיר רכבו. מיוחסת לנאשם עבירת הפקרה.

רק לאחר שחוקרי המשטרה יצרו עמו קשר, למחרת האירוע, בשעה 8:00 התייצב בתחנת המשטרה והסגיר עצמו. (התאונה התרחשה בשעה 00:10 – כלומר, התייצב לאחר כ8 שעות, ולאחר שממילא אותר ע"י המשטרה).

בטיעוניה מבקשת התביעה לקבוע כי מתחם עונשי ראוי הינו בין 10 חודשי פסילה ל36 חודשי פסילה, וביקשה לגזור על הנאשם 15 חודשי מאסר, ובצדם מאסר מותנה, פסילה בפועל ופסילה מותנית.

הסנגור מבקש לקבוע כי מתחם עונשי הינו מאסר לתקופה שהינה ברת המרה בעבודות שירות ומבקש לגזור עונש זה על הנאשם, בצד מאסר מותנה, פסילה בפועל ופסילה מותנית.

מתחם הענישה ההולם

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו:

הנאשם הורשע בגין 2 עבירות שונות שנעברו בזו אחר זו.

הראשונה גרימת התאונה עצמה, והשנייה : הפקרה. עבירה שנעברה לאחר התאונה.

בשל סמיכות האירועים, אקבע מתחם ענישה המשקלל שני האירועים גם יחד.

הערכים החברתיים אשר נפגעו הינם בראש ובראשונה, הערך של חיי אדם ושלמות גופו.

שלום הציבור וביטחונם של כלל משתמשי הדרך.

מדובר בתאונה אשר התרחשה בקרבת צומת מרומזר. על פניו, מדובר ברף רשלנות גבוה באשר בהתקרב נהג לרמזור, בשעת ליל מאוחרת, עליו להגביר זהירותו. עליו לקחת בחשבון שכלי רכב נוספים יאטו או יעצרו בצומת בצייתם לרמזור אדום.