מדינת ישראל נ' ב'

העבירות

1.הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, בעבירות של גרימת חבלה של ממש בניגוד לסעיף 38(3) לפקודה, נהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה[נוסח חדש] תשכ"א – 1961(להלן: "הפקודה"), אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה בניגוד לסעיף 67א לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות"), התנהגות הגורמת נזק בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38 לפקודת התעבורה.

עובדות כתב האישום

2.בתאריך 1.05.19 בסמוך לשעה 14:16 נהגה הנאשמת במכונית מסוג סוזוקי מספר רישוי 32-169-73 ברחוב הראל לכיוון כיכר החלילים במבשרת ציון.

3.באותו מקום מוצב בהמשך הדרך בכיוון נסיעת הנאשמת מעבר חצייה, שלפניו מוצבים תמרורי 306.

4. אותה שעה הלכה הגב' ט' (להלן: "הולכת הרגל") והחלה לחצות את הכביש במעבר החציה.

5.הנאשמת נהגה בקלות ראש בכך שלא האטה בהתקרבה למעבר החציה, לא הבחינה מבעוד מועד בהולכת הרגל, לא אפשרה לה לסיים את חציית מעבר החציה בבטחה וגרמה לתאונה בכך שפגעה בה.

6.כתוצאה מהתאונה נחבלה הולכת הרגל חבלה של ממש, בכך שנגרם לה שבר בסקרום בגובה s3, עם אנגולציה קלה. הולכת הרגל אושפזה למשך 6 ימים בבית החולים. רכבה של הנאשמת ניזוק אף הוא.

עברה התעבורתי של הנאשמת

7.הנאשמת ילידת שנת 1972 בת 50, בעלת רישיון נהיגה משנת 2009 לחובתה הרשעה אחת משנת 2010 בעבירה של אי עצירה בתמרור עצור.

תסקיר שירות המבחן מיום 30.3.22

8.הנאשמת ילידת ברית המועצות, שם סיימה לימודי תואר ראשון ושני בהנדסת בניין ועלתה לישראל בשנת 1999 עם בנה הבכור בעלה ואימה. לצורך השתלבות בשוק העבודה בישראל היא החלה לימודי סיעוד אותם סיימה בהצטיינות, תוך התמודדות עם קשיי הקליטה והטיפול במשפחתה.

9.כבר במהלך לימודיה השתלבה בעבודה בבית חולים שם עבדה במחלקות שונות, בחדרי ניתוח ובהדרכת סטודנטים.

10.מטעמים משפחתיים ובריאותיים בעיקרם, שלא יפורטו בשל צנעת הפרט, הדורשים תשומת לב רבה וטיפול בבני ביתה, היא ערכה שינוי נוסף מבחינה מקצועית ועברה לעבוד כאחות בקופת חולים והתקדמה עד לתפקיד אחות מרחבית.

11.הנאשמת קיבלה על עצמה אחריות מלאה לתאונה ואף העניקה טיפול רפואי ראשוני להולכת הרגל שנפגעה. היא תיארה תחושות של פחד ובהלה מתוך מחשבה כי גרמה לנזק בלתי הפיך להולכת הרגל.

12.על פי התרשמות שירות המבחן אירוע התאונה השפיע עמוקות על הנאשמת והיא מתקשה לדבר על התאונה והשלכותיה. אירוע התאונה הוא חריג לאורחות חייה ואינו מאפיין דפוס התנהגות של חוסר זהירות בכביש.

13.קשיי הנאשמת להתמודד עם השלכות התאונה ונטייתה להדחיק את רגשותיה וקשייה מהצפה רגשית עלולים להוות גורם סיכון. כגורמי סיכוי לשיקום צוינו תפקודה התקין במסגרות החינוך התעסוקה והמשפחה ואת העובדה כי היא ממצה את יכולותיה וכישוריה על אף התמודדות אישית ומשפחתית תוך מסירות ומחויבות לילדיה ומשפחתה. לאור החשיבות בעיבוד התאונה הסכימה הנאשמת להשתתף בקבוצת טיפול ייעודית.