חמאד ואח' נ' נחלת שמעון בע"מ ואח'

בפני בקשה של הנתבעים 5-7 (להלן-"המבקשים") להעברת התביעה לפינוי וסילוק יד ממקרקעין, לבית משפט המחוזי בהיעדר סמכות עניינית.

המבקשים טוענים כי בית משפט זה אינו מוסמך לדון בתביעה הטעונה הכרעה בעניין הבעלות של בעלי הדין במקרקעין כפי שגם הוסכם על העברת תביעה אחרת לסילוק יד מהמתחם הנדון שהגישה התובעת כנגד צדדים אחרים, לבית המשפט המחוזי. טענות דומות אף נטענו על ידי נתבעים אחרים המתגוררים במתחם במסגרת ת.א. 6679/09 ונדחו בהחלטה של המותב שדן בתובענה וטרם הוכרעה הברע"א 62476/11/17 שהוגשה על ההחלטה.

המשיבה 1 (להלן-"המשיבה") התנגדה לבקשה וטענה כי עסקינן בתביעה לפינוי מקרקעין שבסמכות בית המשפט וכי שאלת הבעלות היא עניין שבגררא. תכלית הבקשה היא להביא להתארכות בירור התביעה לאור הסיכוי הקלוש של המבקשים להוכיח את הגנתם. בעבר, ניתנו כבר מספר פסקי דין חלוטים בבית משפט השלום בתביעות אחרות לסילוק יד מאותו המתחם ודינה של תביעה זו כדינם ויש לבררה בפני בית משפט זה.

דיון והכרעה:

סעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 קובע את הסמכות השיורית של בית משפט המחוזי לדון בכל עניין שאינו בתחום סמכותו של בית משפט השלום. סעיף 51א(3) לחוק בתי המשפט קובע את גדרי סמכותו של בית משפט השלום לדון בתביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין ולמעט בנוגע ל"תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין", שיתבררו בבית משפט המחוזי על פי הסמכות השיורית שנקבעה בסעיף 40 לחוק. עם זאת, סעיף 76 לחוק בתי המשפט קובע: "הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר."

עם זאת ההכרעה בשאלה בעניין שבגררא, לא תהווה מעשה בית דין בשאלה הקניינית בעניינינו ולצרכי הרישום כי אם לעניין הסעד שהתבקש, לפינוי ממקרקעין. כך מצינו בע"א 246/66 שמעוני נ' ש' קלוז'נר ואח’, פ"ד כב(2) 561, 585-584 שקבע: "מקום שהכרעת בית-משפט ניתנה לגבי שאלה 'אינצידנטלית', אשר הסמכות הייחודית להכריע בה, שעה שהיא מתעוררת במישרין, נתונה לבית-משפט אחר, לא תוכל אותה הכרעה לשמש השתק עקיף במשפט שני בין אותם הצדדים". בהתאמה לכך נקבע: "די בהקשר לתביעה לסילוק יד כי המתגונן עמד בנטל המסוים,  הגם ממשי, להוכיח בסיס לזכויות קנין המקנות לו זכות להחזיק כדין במקרקעין, זאת על מנת להדוף את התביעה כנגדו, לכל הפחות עד שמהותן של זכויות אלו תתברר לעומקה בפני בית המשפט המוסמך בגדרו של הליך מתאים אותו יזום מי מהצדדים" (ע"א (נצרת)8503/04/14 ראובן שדה נ' עיזבון המנוחה יולינה (יוליה) טאובר ז"ל, 29.12.14 פסקה 12 וראו: ע"א 127/77 קפה נ' לוי, פ"ד לא (3)455 ורע"א 296/11 נג'אר נ' עלואן , 23.2.12).