ת"א 9839-08-12 דה-לוי תוצרת חקלאית בע"מ נ' שלזינגר צוריאל בע"מ ואח'

החלטה זו נתונה בבקשה מס' 45, בקשתה של המבקשת לביטול עיקולים שהוטלו לבקשת התובעת על נכסיה בפס"ד של בימ"ש זה מיום 2/7/2013, בשבתו כערכאת ערעור על החלטת הח"מ מיום 30/06/2013 (ע.ר 3631-07-13).

רקע עובדתי :

ביום 8/1/2013 לבקשתם המוסכמת של התובעת והנתבעים 1 ו-2, ניתן פס"ד בהסכמה, כעתירת כתב התביעה.

לאחר מכן, ביום 27/6/2013 הגישה התובעת בקשה למתן צווי עיקול זמניים, בין היתר אצל המבקשת/המחזיקה בבקשה האמורה.

ביום 30/06/2013 לאחר דיון בבקשה הנ"ל, ניתן על ידי צו עיקול ביחס לנכסי המשיב המוחזקים ע"י אחרים ובהם המחזיקה 3 עפ"י אותה החלטה, היינו, המבקשת בהחלטה זו.

על ההחלטה הנ"ל, הוגש ערעור ע"י התובעת.

ביום 2/7/2013 בתיק הערעור האמור, ניתנה החלטת כב' השופט אהוד קפלן בזו הלשון: "...ניתן בזאת עיקול זמני כמבוקש... שיעמוד בתוקף עד להחלטה בערעור ובכפוף לה".

בו ביום בפס"ד בתיק הערעור, קבעה כב' השופטת קרן אניספלד, כי החלטתי נשוא הערעור תוחזר על מנת שתינתן על ידי החלטה משלימה, אגב התייחסות לעניינים הבאים: תיאור מפורש של הנכסים והזכויות עליהם הוטל עיקול בהחלטתי מיום 30/06/2013, זהות המחזיקים שאצלם הוטל העיקול והבהרה ביחס לכך שבכותרת ההחלטה נמנו שלושה מחזיקים (1. רועי צוריאל, 2. גפשטיין ראובן, 3. נאוה צוריאל), שעה שבגוף הבקשה כוון האמור שם למחזיקים 1, 3 ו-4.

יתרה מזו נקבע, כי אין בגוף הבקשה הוראה מפורשת על רישום בפנקס המקרקעין.

הנה כי כן, בקשת המבקשת מתייחסת להחלטתו של כב' השופט אהוד קפלן מיום 2/7/2013, אשר עמדה בתוקפה זמן מה במשך אותו יום, עפ"י האמור בהחלטה, שכן בו ביום ניתן פס"ד ע"י כב' השופטת קרן אניספלד, בתיק הערעור.

בנסיבות אלו נראה, כי נתפסתי לידי טעות ביום 9/11/2014, מועד מתן החלטתי בבקשה מס' 45, בכך שלא הבחנתי, כי מתייחסת היא לעיקול הזמני שניתן ע"י כב' השופט אהוד קפלן ולא ביחס להחלטה שניתנה על ידי.

משפג תוקפו של העיקול הזמני האמור ביום הינתנו לא ברור לי, מדוע מצאה לנכון המבקשת להגיש בקשה לביטולו ביום 4/11/2014.