א' ואח' נ' נצבא קניון הסיטי אשדוד ואח'

רקע

1. עניינה של תביעה זו פיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת לאחר שבתאריך 10.8.10 נפלה ברצפת קניון "הסיטי" באשדוד ונחבלה (להלן: "הקניון" ו"האירוע" בהתאמה). האירוע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה (ראו תעודת עובד ציבור של המוסד לביטוח לאומי [נפגעי עבודה] מתאריך 3.12.14).

2. בפסק דין מתאריך 4.5.16 בית משפט זה דחה את התביעה. אולם, ערעור שהגישה התובעת לבית המשפט המחוזי התקבל - פסק הדין בוטל ונקבע כי הוכח במידת ההוכחה הנדרשת שהתובעת החליקה על רצפת הקניון, אם בשל רטיבות ואם בשל גורם מחליק אחר, שהנתבעות וצד שלישי לא נתנו לו כל הסבר. מכאן, שנתבעת 1 חבה כלפי התובעת מכוח היותה המחזיקה של הקניון. לפיכך, התיק הוחזר לבית משפט זה כדי שיוציא פסק דין משלים בסוגיית גובה הנזק ובסוגיית יחסי הגומלין בין נתבעת 1 לבין צד שלישי 1 (ראו סעיפים 5-6 ו – 8 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי מתאריך 11.5.17 בע"א 28658-06-16). בהחלטה מתאריך 7.6.17 במסגרת בקשת הצדדים השלישיים, הבהיר בית המשפט המחוזי כי אין לדון בשאלת האשם התורם של התובעת.

מכאן לפסק דין משלים זה.

הנזק

הנכות הרפואית

3. כתוצאה מהאירוע לתובעת נגרם שבר בבוהן כף רגל ימין שטופל בסמוך לאחר האירוע באופן שמרני. אלא שבחלוף הזמן התברר כי התובעת נפגעה גם בברך ימין ואובחן קרע במיניסקוס מדיאלי אשר הצריך ביצוע ארטרוסקופיה. חוות דעת בתחום האורתופדיה אותה הגישה התובעת (ד"ר משה) נקבה ב – 28% נכות משוקללת (20% בגין שינויים שחיקתיים בברך ימין ו – 10% בגין פגיעה עצבית סביב הברך. בכף הרגל לא נותרה נכות). הנתבעות הגישו חוות דעת (ד"ר ז'טלני) לפיה נותרו לתובעת 10% נכות בלבד בברך ימין, כשרק מחציתם קשורים לאירוע ומחציתם קשורים למצבה הקונסטיטוציונלי.

4. בשל הפערים בין חוות הדעת, מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה ד"ר גבריאל אגר. בחוות דעתו ציין המומחה כי בבדיקתה הקלינית של התובעת ניכר סבל וכאב בברך ימין, ומבחינת צילומי ההדמיה יש עדות לשינויים ניווניים גם בברך וגם בעמוד השדרה המותני. עם זאת יש תיעוד לסבל בברך ימין בעבר. וכך, נכותה המשוקללת של התובעת הוערכה על ידו ב – 19% (10% לפי סעיף 48(2)(ז)(IV) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 (להלן: "התקנות") בשל הנזק המניסקאלי ["הפרקים הגדולים של הגפיים התחתונים – הברך – נזק במניסקוס - מצב לאחר ניתוח הוצאת המניסקוס, קיימים שינויים ארטרוטיים קלים ודלדול קל של השרירים"] ו – 10% נוספים לפי סעיף 35(1)(ב) לתקנות ["מחלות העצמות והפרקים - קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות"]). רק מחצית מהנכות המשוקללת 9.5%, נקבעה כקשורה בקשר סיבתי לאירוע (ראו חוות הדעת מתאריך 6.10.13).

5. התובעת הזמינה את המומחה לבית המשפט כדי להשיב על שאלות הקשורות בחוות דעתו, הוא לא חזר בו ממנה. המומחה השיב כי עובר לאירוע, התובעת סבלה מכאבים בשלל איברים בגוף, ולתיעוד על כך הפנה לחוות דעתו. את נכותה של התובעת עובר לאירוע קבע בשיעור של 10% תוך הפניה לסעיף כללי בתקנות (סעיף 35(1)(ב)), כאשר בשיעור נכות זה הוא כלל הן את השינויים הניווניים בברך ימין (שינויים שאומנם אובחנו בצילום רנטגן לאחר האירוע, אולם לדבריו אינם מתרחשים ביום אחד – ראו פרוטוקול מיום 31.3.15 [להלן: "פרוטוקול 2"] בעמ' 33 שו' 2-3) הן את בעיות הגב מהן היא סבלה. לשאלת ב"כ נתבעות 1-2 המומחה ציין כי אכן יש לתובעת מנח ברכיים העלול להגביר את העומס בתא הפנימי של הברך וליצור שינויים שחיקתיים בתא זה, אולם בעקבות חבלה שינויים שחיקתיים אלו יתגברו. אשר למחלת הפיברומיאלגיה ממנה סובלת התובעת (ראו הודאתה בחקירתה הנגדית), זו לא נכללה במסגרת אחוזי הנכות שנוכו על ידי המומחה בגין "מצב קודם", ובצדק - המומחה אינו מומחה בתחום הרלוונטי, ולא הובאה כל חוות דעת אחרת של הנתבעות או של צדדים שלישיים שיהא בה כדי לתמוך "דבר שברפואה" בקשר עם מחלה זו.