ת"א 9513-07-16

הצדדים הסכימו כי פסק הדין בתיק זה יינתן בדרך הקבועה בסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

להלן תמצית טענות הצדדים:

התובע, יליד 1964, נפגע לטענתו ביום 3.4.2016 כתוצאה ממפגע שהיה באחד מרחובות העיר חיפה. לדברי התובע הוא הלך עם בת זוגו, רגלו נתקלה ב"בור" ועקב כך נפל ונחבל. כתוצאה מהתאונה הנטענת נגרם לתובע שבר תלישה באצבע יד שמאל. התובע פנה לקבלת טיפול רפואי כעבור שלושה ימים אך לא אושפז. התובע טוען כי התאונה ארעה בשל מחדל הנתבעת וכי בשל כך נגרמו לו נזקי גוף. לטענתו הוא זכאי בגין כך לפיצוי בגין נזק לא ממוני בשיעור של 25,000 ₪ והוצאות.

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה מכל וכל. הנתבעת מכחישה את אירוע התאונה וטוענת כי התובע כלל לא פנה אליה ולא דווח על מפגע לאחר התאונה. לטענתה, גם אם התרחשה תאונה הרי זו לא נגרמה כתוצאה מהפרת חובת זהירות מצדה, שכן על התובע "לשים את עיניו בראשו" ולהיות ער היכן הוא צועד. לחילופין, נטען שיש להטיל אשם תורם משמעותי. נטען כי התובע התגורר אצל בת זוגו שהמפגע הנטען מצוי ליד ביתה. לעניין הנזק, טענה הנתבעת כי נזקיו של התובע מזעריים והם מתמצים בכאב וסבל שמוערך בלא יותר מ – 4000 ₪, זאת בהתעלם משאלת החבות והאשם התורם.

לאחר שהאזנתי לטענות הצדדים, עיינתי בראיות שהוגשו וכן בכתבי בי- דין על נספחיהם, אני מחלט לקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 9,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 15% בתוספת מע"מ, זאת בנוסף לאגרה ששולמה בפועל כשהיא משוערכת להיום. הסכומים ישולמו תוך 45 ימים מהיום, שאם לא כן – ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

לאור אופן סיום התיק, ניתן פטור מיתרת אגרה.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ז, 17 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.