ת"א 9510-12-14 רוזנפלד נ' יעקב אלעזר בניה ויזמות (2010) בע"מ

1.לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.התובע רכש דירה בפרויקט שבנתה הנתבעת 2. לטענת התובע, לאחר הרכישה הסתבר כי ישנם ליקויי בנייה, בגינם הוגשה תביעתו על סך 306,941 ₪. בגין ליקויים נוספים שהתגלו לשיטת התובע לאחר הגשת התביעה מבקש התובע לתקן את כתב התביעה ולהוסיף התייחסות לליקויים הנוספים, וכפועל יוצא, להגדיל את סכום תביעתו לסך של 454,308 ₪.

3. המשיבים התנגדו לבקשה. המשיבים (המיוצגים יחדיו) טענו כי התובע צירף את נוסח כתב התביעה המתוקן לבקשה שלא על פי סדרי הדין המקובלים; התובע מסתמך על חומר חסוי של הליך בוררות אשר מתנהל בין יזם הפרויקט לבין הקבלן המבצע ומדובר בחומר סודי שאין לתובע כל זכות להסתמך עליו ולהציגו בבית המשפט ללא בקשה כדין לגילוי החומרים האמורים. לגופה של הבקשה, טענו המשיבים כי חוות הדעת מופרכת ו"מנופחת", וכי התובע מונע מהמשיבים לבצע תיקונים, ובכך הוא מכשיל את הליך ההידברות ומנצל לרעה את הליכי בית המשפט.

4. בתשובה לתגובה טען התובע כי כתב התביעה המתוקן צורף לנוחות בית המשפט, בהתאם לפרקטיקה הנוהגת, ואין מניעה בדין לעשות כן. עוד נטען בתשובה כי התברר שישנם טענות נוספות כבדות משקל הקשורות באופן ישיר והדוק לתביעה ובכל מקרה מסכת הראיות בעניין התביעה טרם החלה. לעניין הליך הבוררות נטען כי לא חל חיסיון על הליך זה, וכאשר מדובר במסמך רלבנטי, ובטענות כבדות משקל הנוגעות לעבודות הקבלן בבניין בו רכש התובע את דירתו, הרי שהצורך לגלותו עדיף מן העניין שלא לגלותו רק בשל קיום הליך בוררות. התובע סבור כי הסתרת מסמכי הבוררות מהווה ניסיון לשיבוש הליכים.

המסגרת המשפטית

5. בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), בית המשפט מוסמך להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב של הדיון. על פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט נוהג בגישה מקלה בבקשות מסוג זה, כאשר התיקון נדרש כדי לאפשר דיון בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים, וזאת כדי להביא לפתרון הסכסוך וליעילות דיונית. זאת, אם הבקשה אינה לוקה בשינוי ולא נקבע כי התנהלות המבקשת הינה בחוסר תום לב.

בנוסף, אפילו הוספת טענה ועילה חדשה לכתב טענות, לא תביא לדחיית הבקשה מטעם זה בלבד, אם כי יהיה בכך משום בדיקה קפדנית יותר וקריטריונים נוקשים יותר בטרם התרת התיקון המבוקש (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, עמ' 354).

6. ככלל, נוטה בית המשפט להיעתר לבקשה, כאשר לא יהיה בתיקון כתב הטענות כדי לגרום לצד שכנגד נזק שאינו בר תיקון בפסיקת הוצאות, ולא יהיה בכך כדי לגרום להכבדה ולהארכת הדיון (ר' גורן שם, בעמ'351).

מהכלל אל הפרט

7.בשלב זה טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית, ולא יהיה צורך בהשלמת תצהירים או תיקונם. טרם הוגשה חוות דעת מומחה מטעם הנתבעים ולכן אין צורך בהגשת חוות דעת מומחה שניה מעודכנת מטעמם. את ההוצאה הנוספת שתיגרם למשיבים, בשל הצורך להגיש כתב הגנה מתוקן, ניתן "לרפא" בפסיקת הוצאות לטובתם.

8.אין בהחלטה זו כדי לקבל כראיה מסמכים שיצורפו – ככל שיצורפו – לכתב התביעה המתוקן. שאלת הקבילות ולחילופין חיסיון מסמכים, תיבחן לגופה בשלב הגשת הראיות, ואין הכרח להכריע בה כעת, במסגרת הדיון בבקשה לתיקון כתב התביעה.

9.לסיכום, על בסיס האמור לעיל, שוכנעתי במקרה דנן, כי התיקון המבוקש יתרום לבירור כלל השאלות השנויות במחלוקת. משכך, הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת, ובלבד שכתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 7 ימים מהיום. בתוך אותו פרק זמן, תשלם התובעת את הפרש האגרה החלה, ככל שנדרש.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך של 2,500 ₪ בתוך 30 ימים, וזאת בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

10.התובעת תמציא את כתב התביעה המתוקן לב"כ המשיבים, במקביל להגשתו לבית המשפט, לצורך הגשת כתב הגנה מתוקן בתוך 30 ימים ממועד קבלתו. ככל שיש לדעת הנתבעים צורך בהגשת הודעה מתוקנת לצד שלישי, יצרפו הודעה זו לכתב ההגנה מטעמם, והצד השלישי יהא רשאי להגיש כתב הגנה מתוקן אף הוא, במועד הקבוע בדין.

11.ככל שהצדדים טרם השלימו הליכים מקדמיים, יעשו כן בתוך 30 יום ממועד קבלת כתב הטענות האחרון. כל צד יצרף לתצהיר הגילוי העתקים צילומיים של המסמכים הנזכרים בתצהירו.

12.בשים לב לכך שהוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה, יש בכך להבהיר כי הצדדים בחרו שלא לפנות לגישור בניסיון ליישוב הסכסוך. בנסיבות אלה, ניתנות בזאת הנחיות באשר להמשך ניהול ההליך:

הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית כדלקמן:-

עדויות התביעה יוגשו בתצהירים עד ליום 15.05.16.