ת"א 9501-06-12 פטקום נדל"ן (אחזקות) 2007 בע"מ נ' בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ סניף אילת 003

במסגרת תובענה שעניינה שיעור הפירעון המוקדם של הלוואות אותן נטלה המבקשת מהמשיב ובגינם נדרשה לשלם סכום של 1,151,000 ₪, עתרה התובעת היא המבקשת ביום 13.3.2013 למתן צו כלפי המשיב גילוי ועיון בארבעה מסמכים שונים כמפורט בבקשה.

בדיון שהתקיים ביום 27.10.2013 צמצמה היקף בקשתה לגילוי המסמכים, ובהחלטה שניתנה באותו מועד נקבע כי המשיב ימציא למבקשת ותוך 20 ימים, נתונים ביחס להלוואות דומות שנתן המשיב בתקופה של שלושה חודשים לפני ואחרי מועד פירעון הלוואות המבקשת. חרף החלטתי כאמור, המשיב לא עשה כן, ולפיכך חזרה המבקשת ועתרה בבקשה נוספת ובהחלטה מיום 10.6.2014 הורתי לצדדים לפעול בהתאם להחלטתי מיום 27.10.2013.

ביום 22.7.2014 הגישה המבקשת תצהירי עדות ראשית במועד שנקבע להגשתם. עיון בתיק הביא לכך שבהחלטה מיום 29.9.2014 הורתי למבקשת להבהיר האם עדין עומדת על בקשתה למתן הצו לגילוי ועיון במסמכים. בהודעתה מיום 1.10.204 הודיעה כי עומדת היא על בקשתה, חזרה על עיקר טיעוניה לגילוי ועיון ובתימוכין הפנתה להחלטות המורות לבנק להמציא נתונים במסגרת תביעה נגדו בגין חיוב יתר של עמלת פירעון מוקדם וכן צרפה פסק דין שניתן לאחרונה בסוגיה זהה המורה על השבת חלק מסכומי כסף אשר נגבו מלקוח בגין עמלת פירעון מוקדם.

בתגובת המשיב מיום 6.10.2014 עתר למחוק את הבקשה על הסף מאחר ולטענתו מדובר "בבקשה חדשה" אותה הגישה המבקשת בשלב מתקדם של המשפט ולאחר שהגישה תצהירה. לגופה של הבקשה הפנה לתגובתו מיום 10.4.2013, והוסיף כי יש לדחות את הבקשה, גם מהטעמים כי גילוי מסמכים חל על מסמכים קיימים בלבד ואילו המבקשת עותרת ליצור עבורה מסמכים חדשים שאינם קיימים, ובנוסף טען כי המסמכים המבוקשים הם בגדר סודות מסחריים של הבנק, ובכל מקרה הנתונים המבוקשים אינם רלוונטיים למחלוקת נשוא התביעה.

בשים לב לעובדה כי גדר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת אופן חישוב שיעור הריבית, בשים לב לכך שכבר בהחלטתי שנתנה בדיון מיום 27.10.2013 בנוכחות ב"כ הצדדים לפיה הורתי למשיב להמציא נתונים של הלוואות דומות שנתן לאחרים בתקופה של שלושה חודשים לפני ואחרי מועד פירעון הלוואות המבקשת – נמצא כי אין מדובר ב"בקשה חדשה" מטעם המבקשת כפי שהגדיר המשיב בתגובתו האחרונה. המדובר דווקא בבקשה לגילוי ועיון שאמנם צומצמה בדיון מיום 27.10.2013 אולם הגם שכך, לא מצא המשיב לעשות כפי החלטתי ולא המציא את הנתונים ועוד הגדיל לעשות משמצא להעלות כעבור מספר חודשים לא מבוטל, טיעונים כאלה ואחרים שחלקם לא בא זכרם בתגובתו הראשונה, ובכל מקרה נתנה החלטה והיה עליו למלא אחריה משלא מצא לנכון לערער נגדה. מכאן, כי כל התנגדות של המשיב כיום להמציא את הנתונים כפי שנדרש לעשות כבר לפני למעלה משנה – דינם להידחות.

5.בהתאם לתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 היה עלי למחוק את כתב טענותיו של המשיב ודינו היה כדין בעל דין שלא הגיש כתב הגנה. עם זאת ולפנים משורת הדין איני עושה כן אלא נותנת בידו להמציא את הנתונים כאמור – תוך 7 ימים מהיום.

נוכח התנהלות המשיב, הוא ישלם הוצאות המבקשת בגין הליך זה, בסכום של 5,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום. לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.