ת"א 9484-10-10 מ' ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת כתוצאה מתאונת דרכים בה הייתה מעורבת, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

גרסת התביעה

1.התובעת, גב' ח' מ' (להלן: "התובעת") ילידת 17.10.76, עבדה במוסך "הנטר פרונט" – צד ג' מס' 3 (להלן: "המוסך"), כפקידה מתחילת שנת 2007.

2.ביום 1.5.07 התובעת נתבקשה ע"י מעבידה, מר תאופיק חסון – הצד השלישי מס' 2 (להלן: "תאופיק" או "המעביד"), לנסוע לדואר וכן לבצע גביית חובות בדרך. התובעת יצאה מהמוסך ברכב מסוג סובארו מ.ר. 38-185-03 אשר היה במוסך באותה עת (להלן: "הרכב"). תוך כדי נהיגה ברכב התנגשה התובעת ברכב אחר והיא נפצעה באופן קשה (להלן: "התאונה").

3.תאופיק רכש עבור עובדי המוסך וביניהם התובעת, "ביטוח סחר רכב" (להלן: "הפוליסה") אצל הנתבעת 1 (להלן גם: "המבטחת"), ומאותו רגע נהגה התובעת בכלי רכב שונים אשר היו במוסך, לצורך ביצוע מטלות שהטיל עליה המעביד, כפי שהיה ביום התאונה.

4.המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כ"תאונת עבודה", וקבע לתובעת נכות רפואית בשיעור 45%. המל"ל הפעיל את תקנה 15 ולכן שיעור הנכות הכוללת הצמיתה היא 53% כמפורט להלן:

א.20% לפי סעיף 73(2)(א)(3) בגין פגיעה בלסת תחתונה בצורה קשה המופיעה עם כל פתיחת הפה והפרעות קשות בלעיסה.

ב10% לפי סעיף 72(4)(ד)(2) חבלה אקוסטית עם טנטון תמידי.

ג.10% לפי סעיף 34(ב) נכות נפשית.

ד.15% לפי סעיף 37(5) (א-ב) בגין הגבלה קלה עד בינונית בתנועת עמוד שדרה צווארי לאחר קיבוע.

5.התובעת טענה כי בעקבות התאונה היא נמצאת באי כושר מלא עד היום, קיבלה טיפולים רפואיים ממושכים, נגרמו לה הפסדים והוצאות רבות, והיא עדיין מטופלת בצורה אינטנסיבית, נותרה מוגבלת ונכה, וסובלת סבל רב, חסרת שמחת חיים, בניגוד למצבה לפני התאונה שאז היתה בריאה ועתידה לפניה.