ת"א 9482-08-14 בר נ' הר נוי ואח'

התובעת, אשר אינה בעלת הזכויות הרשומות במקרקעין, הגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין וזאת בהתבסס על זכויות רשומות של אביה המנוח אשר לטענתה היא היורשת היחידה שלו, לאחר שאחיה הסתלקו לטובתה.

בשלב הראשון, לא כללה את כל בעלי הזכויות במקרקעין, בין היתר את שני אחיה, שהינם היורשים של אביהם המנוח ועל כן ניתנה לה האפשרות לתקן את תביעתה.

בכתב התביעה המתוקן נכללו האחים כתובעים, אולם לא הוצג יפוי כח מטעמם. לא רק זאת אלא שמעבר לצירופם בכותרת התביעה כתובעים, ההתייחסות אליהם בגוף כתב התביעה אינה כתובעים אלא כאחי התובעת.

אחי התובעת הם, כאמור, היורשים יחד עם התובעת ע"פ צו הירושה. התובעת טוענת אמנם כי האחים הסתלקו לטובתה אולם בפועל לא ניתן צו ירושה מתוקן ושאלה זו שנויה במחלוקת כפי שטוענים הנתבעים בכתב הגנתם.

כלל הוא בפסיקה כי זכות לפירוק שיתוף במקרקעין נתונה אך למי שרשום כבעלים במקרקעין.

לעניין זה מפנה אני לדברי ביהמ"ש בתיק ה.פ. (ירושלים) 702/05 לפיהם:

"כדי שבית המשפט יורה על פירוק השיתוף, חייבים להיות כל בעלי הזכויות רשומים בפנקס המקרקעין כבעלים. הרישום הוא יסד לקיומה של שותפות במקרקעין ובהעדר רישום מלא של כל הזכאים, מנוע בית המשפט להורות על פירוק השיתוף. כך נוהג בית המשפט גם כשאר הבעלים הרשום הלך לעולמו והותיר יורשים, אשר טרם נרשמו בפנקסי המקרקעין. תחילה על היורשים להירשם כבעלים במקומו של מורישם, ולאחר הרישום זכאים הם לתבוע פירוק.."

ב"כ התובעת אשר נדרש להתייחס לכלל זה טען כי מדובר במחלוקת שאינה מהותית. אולם לא כך הם הדברים. טענות התובעת צריכות להתברר שכן הן נשענות על תצהירים ישנים (משנת 2007 ו-2012) אשר לא נעשתה בגינם כל פעולה לתיקון צו הירושה עד היום ולא רק זאת אלא שאחד התצהירים נחתם לאחר הוצאת צו הירושה ואחד לפני הוצאת צו הירושה והדבר מצריך הליך לתיקון צו הירושה על מנת לברר זכויות התובעת במקרקעין.

המסקנה היא בהעדר רישום של התובעת כבעלים וכאשר יש מחלוקת ביחס לזכויותיה במקרקעין, אין היא זכאית לדרוש פירוק שיתוף.