ת"א 9466-03-14 מחלוף ואח' נ' מחאג'נה ואח'

תביעה כספית, בגין השכרת מחפרון שתובעים בעל המחפרון וחברה שבבעלותו, את מי שעל פי הנטען, שכר את המחפרון ועשה בו שימוש.

רקע ועובדות:

1.התובע 1 (להלן:- "התובע") הינו הבעלים של מחפרון אופני מסוג קטרפילר, אשר מכונה בפי כל "GCB" (להלן:- "המחפרון"). התובע הינו מבעליה של התובעת 2 (להלן:- "התובעת"), אשר עוסקת בעבודות תשתית לבניה ובסחר בחומרי בניין. את עסקיו מנהל התובע באמצעות התובעת, שכר העובדים משולם באמצעות התובעת וניהול הרישומים באשר למחפרון נעשה באמצעות התובעת ולכן התביעה הוגשה בשם השניים.

הנתבעת 2 (להלן:- "הנתבעת") הינה חברה העוסקת בביצוע עבודות בניה. הנתבע 1 (להלן:- "הנתבע") הינו בעליה ומנהלה של הנתבעת.

2.הנתבעת התקשרה בהסכם עם חברת א.ש.ד. עשוש בע"מ (להלן:- "עשוש"), לפיו תשמש הנתבעת כקבלנית משנה של עשוש בפרוייקט של המועצה האזורית חוף אשקלון, לבניית ממ"דים ביישוב כרמיה וביישובים נוספים.

התובע התקשר עם עשוש בהסכם על פיו הוא שותף בהסכם עם עשוש אל מול המועצה, כאשר חלקו בשותפות עמד על 25%. בשותפות האמורה היו שני שותפים נוספים, יהושע (שושי) מכלוף ואורי עטר, שעניינם אינו רלוונטי להליך כאן.

על פי טענת התובע, לא היה שותף פעיל בשותפות, אלא מעמדו היה כשל משקיע, דהיינו, התובע השקיע סכום התחלתי מסויים בפרוייקט והיה צפוי בהתאמה ליהנות מ-25% מרווחי הפרוייקט, כאשר ניהול הפרוייקט כולו נעשה על ידי עשוש, ללא מעורבות של התובע, אם כי התובע היה מורשה חתימה בחשבון הפרוייקט.

3.לטענת התובע, עקב היכרותו עם הנתבע ובשל מעורבותו בפרוייקט, התקשר עם הנתבעים בהסכם, לפיו השכיר להם מחפרון שבבעלותו, על מנת שיסייע בעבודת הנתבעים בפרוייקט. עקב ההיכרות, לא נערך הסכם בכתב.

תנאי השכירות קבעו, כי המחפרון מושכר כנגד תשלום דמי שכירות חודשיים בשיעור של 20,000 ₪, כשהמחפרון עובד במשך חמישה ימים בשבוע, על ידי מפעיל מטעם התובעת. בסך הכל, השכירו התובעים את המחפרון לנתבעים למשך תקופה בת שמונה חודשים, החל מחודש אוקטובר 2008 ועד לחודש מאי 2009.

לטענת התובעים, עקב ההיכרות, מעורבותו של התובע בפרוייקט ומצבם הכלכלי של הנתבעים, ביקשו הנתבעים לדחות מועד תשלום דמי השכירות והתובעים נענו לבקשתם.

בד בד, התגלעו בין הצדדים מחלוקות באשר לביצוע הפרוייקט ובעניין זה מתנהלים הליכים משפטיים בבית המשפט.

לטענת התובעים, על הנתבעים לשלם להם את דמי השכירות בגין השכרת המחפרון, למשך תקופה בת שמונה חודשים ובסך הכל 160,000 ₪. סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.6.09, עומד נכון למועד הגשת התביעה על הסכום של 214,344 ₪.

בכתב התביעה פרטו התובעים את הימים בהם עבד המחפרון בפועל ולטענתם, ככל שתתגלע מחלוקת לעניין שיעור דמי השכירות, יש לחייב את הנתבעים לשלם עבור השימוש במחפרון בהתאם לתעריף "מחירון דקל".