ת"א 9465-04-10 דניאלי נ' המועצה הדתית חולון ואח'

לפניי בקשת התובע להחזר אגרת תביעה.

מדובר בתביעה כספית בסכום של 282,542.59 ₪, שהגיש התובע כנגד המשיבה 1, לתשלום בעבור עבודות נטענות שביצע עבורה בשנת 2004 שותפו, מר יוחנן מתתיהו, אשר המחה לו את זכויותיו כנטען.

המשיבה 1 עתרה לדחות את התביעה בטענות שונות.

בתיק התקיימו ארבעה דיוני קדם משפט, דיון טרום הוכחות ושני דיוני הוכחות. הוגשו ארבעה תצהירי עדות ראשית מטעם התובע ושלושה תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה 1. עד אחד מטעם התובע נחקר על תצהירו.

בגדר דיון ההוכחות השני וטרם החלה פרשת ההגנה, הגישו הצדדים להסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין ולפיו, נדחתה תביעת התובע ללא צו להוצאות. המשיבה 1 התחייבה לשלם סכום של 60,000 ₪ לחברת נכסי יוחנן מתתיהו בע"מ וכן סכום של 15,000 ₪ לב"כ התובע בגין שכר טרחה.

בגדר הסדר הפשרה, התבקשתי להורות על החזר אגרת התביעה ובהחלטתי מיום 27.1.2014 קבעתי כי השבת אגרה תיעשה כהוראות התקנות.

בבקשה שמלפניי, עותר התובע להשבת האגרה ששילם בתיק ולפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. לטענתו, הגעתו להסדר פשרה מזכה אותו בהחזר האגרה המבוקש. התובע עמד על הרציונל לעודד פשרות גם בתיקים שהחל בהם שלב ההוכחות באמצעות השבת אגרה וביקש לראות בהסכם הפשרה כאילו היה הסכם גישור לצורך בקשתו.

המשיבה 1 הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. המשיבה 2 עתרה לדחיית הבקשה על הסף. עמדתה היא כי אין לתובע זכאות להחזר אגרה בנסיבות דנא, שבהן התיק הסתיים לאחר בשלב דיוני מתקדם ובהתאם להוראת תקנה 6 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות").

לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי ראוי לדחות את הבקשה.