קוינגווין נ' בוחריס ואח'

הקדמה

1. בפניי תביעה כספית בסך של 340,780 ₪.

   התובע טען כי בזמנו שימש כנציגה בארץ של חברה סינית לגיוס פועלים זרים, והנתבעים הודיעו לו כי באפשרותם לקבל 60 היתרים לעובדים זרים כנגד תשלום של 67,670$ (דולר ארה"ב).

   התובע שילם לנתבעים את מלוא הסכום הנ"ל בנובמבר 2004 אלא שההיתרים לא הוצאו, והנתבעים לא השיבו את הכספים למעט סך של 15,000$, ומכאן התביעה.

   עיקרי הטענות בכתב התביעה 

2. התובע הינו אזרח סיני ובמועדים הרלבנטיים לבירור התביעה שהה בארץ כדין לפי אשרה קונסולרית ובהמשך לפי אישור של משטרת ישראל עד לעזיבתו את הארץ.

   הנתבעים הציגו בפני התובע מצג שלפיו ביכולתם להוציא 60 אשרות עבודה חוקיות עבור נתינים זרים כנגד תשלום מקדמה, שהתברר בדיעבד כמצג שווא תוך שהנתבעים ניצלו את תמימותו של התובע, את האימון שנתן בהם ואת חוסר ידיעתו לגבי הדין הנוהג בארץ.

   הנתבעים דרשו מהתובע סך של 4,000$ (דולר ארה"ב) עבור כל אשרה, ובסה"כ 240,000$ לצורך הסדרת 60 אשרות עבודה לפועלים מסין.

   התובע שילם לנתבעים 67,670$ במזומן לצורך הסדרת האשרות הנ"ל.

   על פי המקובל בענף הבנייה באותם הזמנים העובדים הזרים נשאו בהוצאות הכרוכות בהוצאת אשרת העבודה, והתובע סבר כי הסכום ששילם וכן רווח מסוים בגין הבאת העובדים לארץ יוחזר לו בתוך פרק זמן קצר.

   הנתבעים מסרו לתובע אישור בכתב לגבי קבלת הסכום הנ"ל, שצורף כנספח א' לכתב התביעה, לצורך הצגתו לחברות בסין על מנת שיגייסו עבורו עובדים, שהיו אמורים לשלם לתובע את עלות הסדרת האשרה בסך של 4,000$ ועמלת תיווך בסך של 500$.

   האישור הנ"ל נחתם על ידי הנתבע 1 (להלן: "בוכריס") שחייב בחתימתו גם את הנתבע 2 (להלן: "דמרי") בהיותם שותפים לעסקה, ובמעמדו כמורשה או שלוח של הנתבע 2.

   הנתבעים לא סיפקו את אשרות העבודה, ולתובע התברר בדיעבד כי שלא עלה בידם להסדיר את הוצאת האשרות.

   התובע דרש מהנתבעים להשיב את הכספים ולאחר 5 חודשים הנתבעים השיבו לו סך של 15,000$.

   לאחר שהנתבעים לא השיבו את יתרת הכספים התובע הגיש כנגדם תלונה במשטרה במהלך 2009 שהובילה להגשת כתב אישום והרשעת הנתבעים במעשים המיוחסים להם.

   התנהלות הנתבעים כלפי התובע עולה לכדי עשיית מצג שווא, רשלנות, חוסר תום לב, מרמה והונאה ועשיית עושר שלא במשפט.