ר' נ' שלמה שחורי ואח'

1.טענות התובע

בכתב התביעה המתוקן נאמר כי התובע מר ר.ר. (להלן: "ר'" או "התובע") התקשר עם הנתבעים במערכת הסכמים לרכישת 16% ממניות הנתבעות 2 ו- 3, חברות זרות הנמצאות בשליטת נתבעים 1 ו-4, אשר בבעלותן מקרקעין בפאתי העיר סופיה בבולגריה בשכונת GORNA BANYA .

נטען, כי ההסכמים התבססו ללא יוצא מן הכלל על מצגיו והבטחותיו האישיות של הנתבע 1 מר שלמה שחורי (להלן: "שחורי"), בדבר השגת אישורי הרגולציה מן הרשויות המוסמכות בבולגריה וכן על הסכמים חתומים עם חברת הבנייה אנגל איסט יורופ (להלן: "אנגל") - להקמת פרויקט נדל"ן רחב היקף ובעל תשואה מרשימה ומובטחת (להלן: "הפרויקט").

נטען כי בכל אחד מההסכמים נקבעה הוראה ברורה ובלתי מוגבלת בזמן, בדבר זכותו של התובע למכור את מניותיו חזרה לנתבעים או למי מהם - אם מכל סיבה שהיא יבוטל ההסכם עם אנגל (להלן: "האופציה" או "הזכות למכירה חוזרת").

נטען, כי אין מחלוקת שההסכם עם אנגל בוטל וכי התובע הודיע על מימוש זכותו לקבלת התמורה ששילם עבור רכישת המניות.

בית המשפט התבקש להורות על אכיפת זכותו של התובע למכירה חוזרת.

כמו כן, התבקש בית המשפט להורות לנתבעים לפצות את התובע בגין כספים שנטלו לכיסם שלא כדין ולהורות על פיצוי התובע בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מרשלנות שחורי, שגרם לאובדן הערבות הבנקאית אותה הייתה צריכה אנגל להעמיד בסך כולל של 2.55 מיליון אירו.

התובע ציין כי עסק שנים רבות בתחום ההייטק והמחשבים בארץ ובארה"ב.

התובע שב ארצה בשנת 1993 ועסק בשיפוץ ובנייה של מבנים בתל-אביב ובסביבתה.

שחורי הוא יזם בתחום הנדל"ן ובשליטתו חברות רבות בארץ ומחוץ לה. ביניהן, הנתבעת 2 (להלן: "חברת שחורי") והנתבעת 3 (להלן: "שחורי 2005") (להלן יחד: "החברות").

הנתבע 4 מר אילן שחורי (להלן: "אילן") הוא בנו של שחורי ובעל שליטה בחברת שחורי, לאחר שאביו העביר לידיו מחצית ממניותיה.

התובע התייחס לארבעה הסכמים על פיהם רכש משחורי במהלך השנים 2006-2007, 16% ממניות שתי החברות המפורטות לעיל.

בשלב ראשון בשעת 2006 - רכש 10% ממניות כל אחת מהחברות ובשנת 2007 - רכש 6% נוספים ממניות כל אחת מהחברות.

לדברי התובע, קיבל על עצמו אילן את כל הוראות ההסכם בין התובע לבין הנתבעים 1 ו-2, כאילו היה צד להסכם מלכתחילה.