ת"א 9350-08-11 אבו פנה נ' עיזבון המנוח אבו פנה ואח'

בפניי תביעה שעיקרה הוא עתירה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויותיו של התובע במקרקעין הידועים כחלקה 67 גוש 12124 באדמות כפר קרע ("המקרקעין" או "החלקה"). כמו כן מבוקש, על דרך של סעד נלווה לסעד העיקרי, סעד של פירוק השיתוף במקרקעין.

רקע והליכים קודמים

תביעה זו היא הליך נוסף בשורה ארוכה של הליכים שנסבו על החלקה, על הזכויות בה ועל זכויות החזקה בחלקים ממנה. כמסתבר, לא זו בלבד שהליכים אלה לא הביאו לסיום המחלוקות, אלא שבשל התוצאה שהגעתי אליה ניתן להניח שגם פסק דין זה לא יביא לכך, ואם הצדדים לא ישכילו להגיע לכלל הסכם, אזי נגזר עליהם להוסיף ולכתת רגליהם במסדרונות בתי המשפט, ובתוך כך גם לכלות את זמנם וממונם.

על מנת להקל על הבנת הרקע יש לתאר, מצד אחד, את הנפשות הפועלות (בעבר ובהווה), מצד שני את ההסכמים שנעשו במשך השנים בנוגע לזכויות בחלקה, ומצד שלישי את ההליכים המשפטיים וההחלטות השיפוטיות שניתנו בהם.

בזמנים הרלוונטיים היה אביו של התובע, המנוח אסעד חסן אבו פנה ("המנוח"), הבעלים של החלקה. אף שהלך לעולמו כבר בשנת 1983, הוא עדיין רשום כבעליהם של 9743/11243 חלקים של החלקה. היתרה, 1500/11243 חלקים, רשומה בחלקים שווים בשמם של הנתבעים 23 ו-24 (ביחד, "עסלי"), שרכשו אותם מן הנתבע 25, מחמוד מורה ("מורה"), שמצדו רכש אותם מן המנוח בשנת 1973. הזכויות בחלקים אלה של עסלי, שכאמור רשומים כבר בשמותיהם, אינן עומדות לדיון בתובענה הנוכחית.

רשימת הנתבעים היא ארוכה למדיי ולצד הנתבע 1, עיזבונו של המנוח, נתבעו גם אלמנת אחיו של התובע, מוחמד שהלך לעולמו (הנתבעת 2, שתכונה "הנתבעת") וארבעת ילדיה, הנתבעים 3–6 ("הנכדים"). הנתבעים 8 ("מוסטפא"), 13 ("חסן") ו-18 ("איברהים") הם שלושת אחיו של התובע, הנתבעים 9–11 הם ילדיו של מוסטפא והנתבעים 14–17 הם ילדיו של חסן. על פי הנטען בתביעה, שאר הנתבעים אינם נמנים עם בניו של המנוח או עם משפחותיהם, ועובדה זו משמעותית מכיוון שעיקר, אם לא כל, המחלוקת בתיק זה נסבה על הסכמים שהמנוח ובניו, אחיו של התובע, הם צד להם.