ת"א 9339-11-15 כ' ואח' נ' בירמן

1.להלן החלטתי בבקשת הנתבע לדחיית התביעה נגדו על הסף.

2.התובעים הגישו נגד הנתבע תביעה למתן חשבונות, ובה נטען כדלקמן:

א.תובע 1 הוא אביו של תובע 2, ובעבר הוא ניהל עסק סיטונאי לממכר תוצרת חקלאית. בשנת 2000 לקה תובע 1 באירוע מוחי, ומצבו הבריאותי הלך והדרדר. תובע 2 המשיך בניהול העסק תחת תובע 1, אולם העסק לא צלח עד אשר קרס לחלוטין בשנת 2009.

ב.בין לבין, ביום 1.3.09 הוכרז תובע 1 כחסוי, ושתי בנותיו מונו כאפוטרופסות הבלעדיות על גופו ורכושו.

ג.בעקבות קריסת העסק, הגישו נושים שונים נגד שני התובעים תביעות בסכומים נכבדים, ונגד תובע 2 התנהל הליך של פש"ר והוא אף קרס נפשית ונזקק לטיפול נפשי.

ד.תובע 1, באמצעות אפוטרופסותיו, העביר לטיפולו של הנתבע 84 תיקי הוצל"פ אשר פתח בעבר בתור זוכה נגד חייבים שונים (להלן: "תיקי ההוצל"פ"). בין תובע 1 לבין הנתבע סוכם כי האחרון יקבל שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% ומע"מ עליו מכל סכום שייגבה במסגרת תיקי ההוצל"פ. יצוין, כי סיכום זה נערך בע"פ ולא הועלה על הכתב.

כמו כן, תובע 2 פנה לנתבע על מנת לייצגו בביטול עסקה לרכישת קרקע חקלאית שערך בשנת 2004 עם צד ג' (להלן: "עסקת הרכישה") וכן במסגרת הליכי פש"ר שנפתחו נגדו. בנדון, ועל מנת כי נושיו של תובע 2 לא ישימו את ידם על החלקה אשר רכש, ייעץ לו הנתבע לבטל את עסקת הרכישה ולמכור את החלקה לאחר, וזאת בתמורה לתשלום סך של 100,000 ₪. תובע 2 פעל בהתאם לעצתו של הנתבע, האחרון ערך הסכם לביטול עסקת הרכישה ובהתאם להסכם הנ''ל העביר צד ג' את הסכום המוסכם לחשבון נאמנות שנפתח על שם הנתבע (להלן: "חשבון הנאמנות"). הוסיף נתבע 2 וטען כי על אף כי המהלך הנ"ל נועד, כביכול, להונות את נושיו, הוא לא היה ער לכך בשל מצבו הנפשי אותה עת.

ה.הנתבע גבה במסגרת תיקי ההוצל"פ סך של כ-148,000 ₪ מתוכם הועבר לתובע סך של 50,000 ₪ והיתרה שולשלה לכיסו של הנתבע.

כמו כן, מתוך הסכום שהופקד בחשבון הנאמנות בעקבות ביטול עסקת הרכישה, הנתבע שילם על חשבון חובותיו של תובע 2 סך של 41,000 ₪ ושלשל לכיסו את יתרת הסכום בסך של 59,000 ₪.