ת"א 9339-04-16 י.ד. הסעים בע"מ ואח' נ' עיריית בית שמש ואח'

1.לפני בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בשל תניית שיפוט ייחודית בהסכם בו קשורים הצדדים.

2.התובעת, חברת י.ד. הסעים בע"מ, היא חברה המספקת שירותי הסעות ואשר זכתה במכרז שפרסמה הנתבעת, עיריית בית שמש.

3.הנתבעת, עיריית בית שמש, טוענת להיעדר סמכות מקומית לבית משפט זה בשל תניית שיפוט ייחודית בהסכם שנכרת בין הצדדים בו נקבע כך (סעיף 11.4 להסכם):

"מוסכם בזה בין הצדדים כי סמכות השיפוט הייחודית בכל עניין הקשור להתקשרות זו ו/או הנובע ממנה תהא לבתי המשפט המוסמכים בעיר תל-אביב-יפו בלבד".

4.התובע, המשיב לבקשה, אינו חולק על כך שמדובר בתניית שיפוט ייחודית אך טוען שדינה להתבטל מאחר והיא תנאי מקפח בחוזה אחיד.

טענות הצדדים בבקשה שלפני :

טענות התובע

5.התובע טוען כי מדובר בחוזה אחיד מאחר והחוזה נוסח מראש על-ידי החברה למשק וכלכלה, שהיא זרוע של מרכז השלטון המקומי. אחד התנאים לזכייה במכרז שפרסמה הנתבעת היה חתימה על ההסכם כמות שהוא ובלי יכולת לשנות ממנו ולו פסיק אחד וכך חתמו עליו כל הניגשים למכרז.

6.התובע הפנה לבש"א (שלום-חיפה) 16900/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד רייזל אריה [פורסם בנבו] (16.12.04) שם התייחס בית המשפט לחזקה הקבועה בחוק בקשר לתניית שיפוט בחוזה אחיד לפיה חזקה על תניה זו שהיא מקפחת. פסק דין זה הפנה לבר"ע (ב"ש) 16/90 דרעד בע"מ נ' שחר שמואל [פורסם בנבו] (21.5.90) שעסק, בין היתר, בנטל ההוכחה לסתור את החזקה, הרובץ על הטוען נגדה ובמקרה שלנו על העירייה-המבקשת להסתמך על תניית השיפוט שבחוזה.

טענות הנתבעת :

7.הנתבעת טוענת מנגד כי חוזה שהוכן במסגרת מכרז אינו חוזה אחיד ואף הפנתה לפסיקה הקובעת כך לשיטתה: ת"א (מחוזי – ת"א) 1388/08 בינעד חברה להנדסה ובניין בע"מ נ' לנדקו ישראל ייזום וניהול בע"מ [פורסם בנבו] (29.3.07) שם נבחנו בין היתר טענות הקשורות בחוזה אחיד ובית המשפט בחן האם מתקיימים התנאים להיות החוזה אחיד אם לאו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי בנסיבות הרלוונטיות למקרה שם לא מדובר בחוזה אחיד בעיקר לאור הראיות ועדותו של אחד העדים שם שהעיד שאמנם עיקרו של ההסכם משמש כפלטפורמה להסכמים נוספים אך בסופו של דבר החוזה הספציפי שנדון הוכן לצרכי המכרז המסוים שם ולא שימש להתקשרויות נוספות. בית המשפט קבע כי גם אם זהותו של המתקשר לא הייתה ידועה מראש (שכן לא היה ידוע בעת עריכת ההסכם וניסוחו מי יזכה במכרז) הרי שמאפייניו היו ידועים ונקבעו בתנאי המכרז. בית המשפט ראה בנסיבות אלה שלא מתקיים תנאי ה"רבים" הדרוש כדי שחוזה יהיה חוזה אחיד.