ת"א 9333-04-12 בסון נ' ישראל מנדלסון הספקה טכנית והנדסית - קמ"ן (2005) בע ואח'

לפניי תביעת התובע יליד 1964, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונה שארעה ביום 19.6.06 (להלן: "התאונה"). לטענת התובע, במסגרת עבודתו עסק בחלוקת סחורות ללקוחות מעבידתו הנתבעת 1 – ישראל מנדלסון אספקה טכנית והנדסית – קמ"ן (2005) בע"מ, (להלן: "הנתבעת"). לגרסתו, במועד הנ"ל, הוביל סחורות וציוד בארגז טנדר מסחרי שהשימוש בו בוטח אצל הנתבעת 3 – הראל חב' לביטוח בע"מ (להלן: "הראל"). התובע הגיע לעסק הלקוח, עלה על ארגז הרכב, השליך על המדרכה את הציוד והסחורות, ולאחר שסיים זאת החל לרדת מהרכב על מנת לאסוף את הסחורה שהשליך, להעמיסה על עגלה ולהכניסה לבית העסק שבסמוך. תוך כדי הירידה אחת מרגליו נלכדה בחבלים שהשתלשלו על רצפת הארגז. עקב כך, איבד התובע את שיווי המשקל ונפל אל מחוץ לרכב. (בהמשך אדרש לגרסאותיו של התובע בהזדמנויות שונות).

לטענת התובע, התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק"). לחילופין, ככל שייקבע כי התאונה אינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק, עומדת לתובע כנגד הנתבעת עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין.

לטענת הנתבעת ומבטחתה הנתבעת 2 – הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס"), (הנתבעת והפניקס תיקראנה יחדיו לשם הקיצור: "הנתבעות"), התאונה הינה תאונת דרכים ויש לקבל את גרסת התובע בדבר נסיבות אירוע התאונה.

לטענת הראל, גרסאותיו של התובע כפי שתועדו בתיעוד שהוגש, לרבות בכתבי התביעה, מלמדות כי אין אמת בגרסתו כי התאונה ארעה במהלך ניסיון ירידה מהרכב. לחילופין, אם וככל שתתקבל גרסת התובע – אין המדובר בתאונת דרכים כמשמעה בחוק.

בהחלטתי מיום 25.11.14, הוריתי על פיצול הדיון כך שתידון תחילה שאלת סיווג התאונה.

בישיבת יום 15.1.15, נחקר התובע על תצהירו ובתום חקירתו סיכמו הצדדים טענותיהם.